אמונות מוטעות שאת עלולה להיות חשופה אליהן במהלך ההיריון והלידה - פשוט ללדת

אמונות מוטעות שאת עלולה להיות חשופה אליהן במהלך ההיריון והלידה

מטרת סדרת הטיפים הבאה שלנו היא "לסנדל" אמונות מוטעות שונות, הנאמרות בחדר לידה, והשפעתן על תהליך הלידה והתקדמותו גדולה מאוד. כשאנו שומעות משפט, בסגנון המשפטים הנאמרים מטה, יש לכך השפעה גדולה על המוטיבציה שלנו, על מצב הרוח שלנו ולכן גם ממש על התפקוד הפיזי שלנו. ידע הוא כלי מאוד חזק המאפשר לנו לסנן אינפורמציה מחלישה המגיעה אלינו, לאמץ ולהפנים אינפורמציה מחזקת ומקדמת.

חשוב מאוד להגיע ללידה כשאת יודעת כיצד לא להתרסק כשאת שומעת משפט כגון המפורטים מטה.

היכולת לעשות זאת טמונה מצד אחד בידע,שמאפשר לך לשאול את השאלות הנכונות ומצד שני ביכולת להישאר מאמינה בגופך ורגועה.

בקורס שלנו תלמדי בין השאר, כיצד לעשות בדיוק את זה.

להרשמה לקורס

1. אין לך מספיק חלב, לא כדאי שהתינוק יהיה רעב, אולי ניתן לו בקבוק?

האמת המחזקת מאחורי משפט מחליש זה מתחלקת לשתיים:

א. "אין לך מספיק חלב!": האם ידעת? גוף האישה ההריונית הוא מופלא באמת ויודע כיצד לדאוג לתינוק שלך. כבר מהחודש השישי להיריון יש בשד חלב עבור התינוק שלך.

קיבתו של התינוק שלך לאחר הלידה היא קטנטונת, בערך בגודל של גולה, ומכילה כ 5-10 מ"ל של חלב. אמהות לאחר לידה מצפות לראות את החלב הזורם מהשד, וכאשר אינן רואות חלב קל לשכנע אותן כי אין להן מספיק. אך האמת היא שמדובר בכמות כל כך קטנה שבדר"כ לא נראה דבר. בנוסף תינוק לאחר לידה זקוק מאוד לחוש את אימו, עור אל עור, ובעצם מציצת השד מאתחל את כל מערכת ההנקה. מסיבה זו התינוק יבלה שעות רבות על השד ויבכה אם יורחק ממנו - מה שגורם לאמהות טריות רבות לחשוד שאולי אין ביכולתן לספק את התינוק.

אז שוב - יש לכן חלב משובח (קולוסטרום=חלב מאוד מאוד מרוכז), הוא שם כבר מהחודש השישי, רק מחכה לתינוק שלכן.

אז מה עושים?

אחד הדברים שעלולים למנוע מהתינוק לקבל את החלב שלו הוא אימא בסטרס. לחץ ומתח ימנעו את הפרשת הורמון האוקסיטוצין, שבשלב זה, לאחר הלידה, תפקידו, בין השאר, לשחרר את החלב מהשד (כמו שהוא למשל משחרר דמעות מהעיניים), הפרדה של אימא ותינוק, סביבה לא נעימה לאימא, או הלחצה של אימא טריה, מכל סיבה שהיא, תמנע את הפרשת האוקסיטוצין, שזה בעצם אומר שה"פקק" של צינורית החלב שלך, שמונע ממנה לטפטף תמידית, יתקע ולא יפתח וישחרר את החלב.

ב. "אולי ניתן לו בקבוק? רק הפעם? זה לא יגרום לשום נזק, והרי אפשר להשאיר את התינוק רעב…"

כמות החלב שגופך מייצר תלויה קודם כל בכמות החלב שגופך משחרר. הגוף שלך כל כך חכם שהוא יודע ללמוד להעריך את כמות החלב שיש להכין לתינוק להנקה הבאה (תהליך למידה זה לוקח מספר ימים לאחר הלידה, וקורה מחדש עם כל קפיצת גדילה). מכאן שהאכלה מבקבוק תוריד מיידית את כמות החלב שגופך מכין עבור ההנקה הבאה ולמעשה תגרום למשפט המאיים הזה לקרום עור וגידים.

אז מה עושים?

סבלנות!!! תנו זמן עור אל עור לתינוק שלכן ולעצמכן. תהיו רגועות ותנשמו … הגוף המופלא שלכן יעשה את השאר.

כן, כן, לפעמים הדברים הם עד כדי כך פשוטים!

2. "צוואר הרחם תקוע, הלידה לא זזה, צריך להתניע אותה מחדש"

 
המשפט "צוואר הרחם תקוע, הלידה לא זזה, צריך להתניע אותה מחדש" הוא משפט שנשמע לא פעם בחדר לידה.
 
לידה היא תהליך שאכן אמור להתקדם. לכן כשהיא אינה מתקדמת נוהגים להרים גבה, ולא להתייחס לכך באדישות. הרבה פעמים כשלידה אינה מתקדמת מזהירים את היולדת שהמצב אינו תקין אבל לפנים משורת הדין, נותנים לה עוד זמן, קצוב מראש (שעה, שעתיים) להתקדם, לפני ש"לא תהיה ברירה ונאלץ להפעיל את הלידה". אחרי זמן מה יחזרו אליה, ואם אכן לא הייתה התקדמות יקבעו ש"הלידה תקועה" או "צוואר הרחם תקוע", ויש צורך ל"התניע מחדש".
 
כל אשה ששמעה משפט כזה בעת הלידה יודעת שמשפט כזה עושה הכל, חוץ מאשר לאפשר לה להתקדם בלידה. שמאותו רגע ששמעה את המשפט הזה נאמר לה היא נלחצה מאוד, עשתה כל מה שהיא יכולה: תנועתיות, הליכות, מקלחת, קפיצות על כדור, לעיתים ללא תוצאות.
לידה היא לא אוטו שהתקלקל ולא מסוגל לנוע קדימה בכוחות עצמו. אבל לידה בהחלט יכולה להתקדם באופן מאוד לא קבוע. להתקדם, להפסיק להתקדם, להתקדם שוב ולהפסיק , אפילו למשך זמן של כמה שעות, ואז אפילו לקפוץ קדימה ולהתפתח במהירות, וכשלידה לא מתקדמת זמן רב בהחלט כדי לבדוק ולחשוב מה מונע ממנה להתקדם.
 
בנוסף חשוב לדעת איך לנתח מצב של אי התקדמות הלידה. מה מפריע לתהליך להתקדם? האם היולדת מרגישה בטוחה, האם היא נמצאת בסביבה תומכת? אם לא האם ניתן למשל לעזור בעזרת מוסיקה, דיבור מחזק, להנעים את הטמפרטורה בחדר, להוציא אנשים מהחדר וליצור אינטימיות. לעיתים פשוט מדובר במנח לא מדויק של התינוק ואז תנועתיות(תנועות ספירליות של האגן למשל) או תנוחות שונות (כמו תנוחת המוסלמי המתפלל) יכולות לעזור, ולפעמים נראה הפוגה בלידה, במהלכה היולדת יכולה להרפות ולנוח, וזה בפני עצמו עוזר לתינוק להסתדר. ההקשבה לגוף במקרה שכזה חשובה מאוד, כיון שהגוף והתינוק רוצים להתקדם בדיוק כמונו. הקשבה לגוף תעזור ליולדת להבין מה נכון עכשיו. לנוע? לרקוד, ללכת? לישון? 

3. האם יתכן שהמבנה האגן שלי צר מכדי ללדת?

"מבנה האגן שלך צר מדי. חבל על המאמץ שלך. אין סיכוי שתוכלי ללדת"

מדוע אנו שומעות את המשפט הזה כל כך הרבה, גם מרופאות/ים או מיילדות בחדר לידה וגם הנשים עצמן?

הנשים בדר"כ מצטטות נשים אחרות ממשפחתן, שחוו לידה מורכבת או אפילו הגיעו למצב ניתוח קיסרי, ונאמר להן שהבר קרה בגלל מבנה האגן שלהן.

ציטוטים שכאלה מהגורמים המקצועיים (מיילדות, רופאות/ים) ניתן להבין בעיקר עקב האופן שבו צוותים אלה מנחים את האישה במהלך הלידה.

כאשר מנחים את האישה לשכב על הגב לכל אורך הלידה,  מחוברת למוניטור למשל ומפחדת לזוז, כדי שהמוניטור יקלוט טוב את התינוק,  עצמות האגן האחוריות שלה, המונחות תחת כל משקלה על המיטה,  מתקשות להתרחב עם ירידת התינוק ולאפשר לו לעבור. אם נוסיף לכך את העובדה שרוב היולדות שציוותי חדר לידה פוגשים, משתמשות באפידורל, ואין ביכולתן לזוז, בגלל האילחוש האפידורלי, או להרגיש את הצורך לזוז, לנוע, לשנות תנוחה, נבין כי אכן מתוך הניסיון המיילדותי המקצועי שלהם, אשה עם אגן צר לא תוכל ללדת, ובעצם לנותן חוות דעת כזו אין מה להציע מלבד ניתוח קיסרי.

אך האם באמת נשים בעלות מבנה אגן צר לא יכולות ללדת?

קיימים ארבעה אבות טיפוס של מבנה אגן נשי. אופי מבנה האגן שלך הוא עניין של תורשה, ומבני האגן השונים מאפיינים מוצאים ותרבויות שונות. כלומר כל סוג של מבנה אגן קיים מליוני שנים אחורה, ושרד, אבולוציונית. זה אומר שנשים שיש להן אגן צר, קיבלו אותו בתורשה נשית מאחת האמהות שלהן (האם הישירה או אם קדומה יותר) שילדה. אותה אם קיבלה את אותו אגן בירושה מאם קדומה שלה, שילדה, וכן הלאה אחורה דורות רבים. לא יתכן מבנה אגן ששרד אבולוציונית, שלא יכול ללדת. ומכאן שמשפט זה אינו יכול להיות נכון. אין אגן שצר מדי ללידה. אגן כזה לא היה שורד מדור לדור אלא היה נכחד במהלך ההתפתחות האבולוציונית ולא עובר הלאה ושורד עד ימינו.

מהתמונה המצורפת של סוגי האגן ניתן לראות כי אכן יש מבני אגן שהם צרים יותר. יתכן מאוד שעל מנת לאפשר לתינוק לעבור יהיה צורך בתנועתיות במהלך הלידה שתעזור לתינוק להתברג ולרדת באגן, בתנוחות הפותחות את האגן, או בשינוי תנוחות במהלך הלידה המתאימות למיקום המשתנה של התינוק באגן במהלך התקדמות הלידה.

במהלך קורס הכנה ללידה בשיטת "פשוט ללדת" תלמדי כיצד לסמוך על גופך ולהקשיב לסמנים שהוא מעביר לך. כשתדעי לעשות זאת תוכלי לעקוב אחרי הסמנים של הגוף ולשכב, לשבת, לנוע או אפילו לרקוד..הכל לפי הצורך, וכך לאפשר לגוף לעשות את מה שהוא יודע, וללדת.

4. "התינוק עדיין לא הסתובב… קחי בחשבון קיסרי…":

את בשבוע 28-30 והולכת למעקב היריון, בעת האולטרה סאונד הרופא אומר: "התינוק עדיין לא הסתובב… קחי בחשבון קיסרי…":

לפני כ-25 שנים יצא מחקר רפואי שקבע כי כאשר התינוק נמצא במצג עכוז, מדובר בלידה בעלת פוטנציאל הסתבכות גבוה במעט מהרגיל. מסיבה זו התחילו להפנות כל אשה במצג עכוז לניתוח. המדע התקדם ו 15 שנים מאוחר יותר התגלה כי זה נכון שלידת עכוז היא בעלת פוטנציאל הסתבכות גדול מלידה של תינוק במצג ראש, אך עדיין פוטנציאל ההסתבכות שלה קטן מזה של לידה קיסרית. בנוסף היום אנו יודעים כי לידה קיסרית היא בריאה פחות לתינוק. המעבר הואגינלי "מאתחל" את ריאות התינוק ונותן להן מעין "התנעה" , וחושף את התינוק לכמות חיידקים מרובה וכך מתרחש תהליך של חיסון טבעי, ועוד.
אז מדוע זו עדיין ההמלצה בדר"כ?

כיון שאחרי שנים רבות בהן לא התבצעו לידות עכוז בבה"ח, אין היום כמעט אנשי צוות שיודעים לילד אשה ותינוק במצג עכוז.. ניתוח קיסרי הוא פשוט כל מה שיש לבתי החולים להציע. אבל חשוב לדעת כמה דברים לגבי מצג עכוז:
תינוק מתקבע במצג כזה או אחר בערך בשבועות 32-37. כלומר אם שמעתן אבחנה מוקדמת יותר, היא רגעית בלבד, ותאורטית אין לה משמעות. אין שום סיבה שהתינוק לא יתהפך. אך האישה ששומעת אבחנה שכזאת כבר לא חושבת על שום דבר אחר, ומתנהלת מאותו רגע במצב של סטרס עמוק, ודבר זה כשלעצמו משבש את הפעילות הנורמלית של הגוף, ומנציח מצב של מצג עכוז. כלומר אם שמעת אבחנה שכזאת חשוב מכל לא לתת לה לתפוס את כל שדה המחשבה שלך, לשים לב לכך שגופך אינו מכווץ ולהתמיד בחשיבה על דימוי של התינוק במצג המדוייק ללידה.
עוד חשוב לדעת כי לרפואה האלטרנטיבית יש כלים רבים לעזור לתינוק להתהפך, והיא עושה זאת בהצלחה לא מבוטלת.
ואחרון חביב - לידת עכוז היא אפשרית בהחלט ובריאה יותר מבחינת אמא ותינוק, בתנאי שנמצא את צוות נכון, צוות בעל ניסיון ביילוד מצג עכוז. 

שיתוף באמצעות:

רוצה ללמוד עוד ולהרשם לקורס הכנה ללידה שלנו? מלאי את הטופס הבא