נקודת המבט הגברית-סיפור הלידה של עידן - פשוט ללדת

נקודת המבט הגברית-סיפור הלידה של עידן

אשתי החליטה שאנחנו צריכים לעשות קורס יותר מפורט לפני הלידה הראשונה שלה, חלקכם יגידו עכשיו: חוצפה, זו לידה של שניכם, אבל לא, זה לא. עם כל הכבוד הדעה שלי חשובה אך לא קובעת, בלידה, אשתי נמצאת על המיטה עם צירים, היא סחבה אותו 9 חודשים מי אני שתהיה לי איזושהי הסתייגות או החלטה על לעשות כל קורס שהיא חושבת שיוסיף לה?    אז הסכמתי.

נעמדנו בחום התל אביבי ואני כבר מתחיל להתלונן על כך שהיא הכריחה אותי לבוא לעיר העמוסה והמזיעה הזאת ועל מספר הדקות הארוכות שלקח לי למצוא חנייה. והנה אנחנו נכנסים עם כולם לחדר ואני מתחיל לחפש את הרע בכולם, הנה הגבוה הזה בטח מחבק עצים, וההוא עם הקוקו בטוח מנשק את השמש בשקיעות, ואז נכנסת אישה צנומה רזה וקטנה ומתחילה לסדר לנו כריות לשבת על הרצפה, והחדר נראה כמו הבונקרים של החיזבאללה ללא חלונות, ואני נכנס לאנטי מההתחלה.

ואז אני מקבל את הפצצה ללא הכנה מוקדמת קורס היפנו זובי!  היפנו משהו…. היפנו בייבי??? היפנו מה??

שלחתי את המבט הכי קשוח לאשתי מלווה בפליאה וכמעט שהתחלתי לבכות, אני הגבר הקשוח, מה יגידו בעבודה? מה יגידו בשטח? ואם חס וחלילה מישהו מהשטח שלי ישמע על זה? ואם יהיו דיבורים? אז רק אמרתי את המשפט המגעיל : "אם, אבל אם את מצליחה עם החרטא ברטה הזה ולא לוקחת אפידורל, אני אוכל את הכובע". ואז מתחילים להציג את עצמנו ואני רואה שכולם תותחים: רופאים, הייטקיסטים, מהנדסים, פסיכולוגיים וגם אני (אני הפשוט).

לשאלה על הרגשות עניתי שאני פה בגלל אשתי ומכיוון שרק היא בהיריון אין לי זכות החלטה ואני חייב להיות כאן למרות שאני מעט סקפטי.

אני לא אפרט את תכני הקורס, זה ארוך ויש צורך באמת ללמוד ולא מתוך ספר,  בשבילי זה ללמוד משרון. רק משהו אחד קטן השאלה הראשונה של שרון הייתה "מישהו יכול להגיד לי משהו על נשימות?"   ואז הבחור הגבוה שעכשיו סיפר שהוא מהנדס על, אמר שהוא אוהב לנשום, זרקתי הלצה שגם אני כי אין ברירה.

היום אני יכול להגיד כי כמעט כל סיטואציה והחלטה בלידה ובחיים בכלל מגיעים רק אחרי  נשימות של 4 , 8 כפול שלוש לפחות.

קיצר התותחית ילדה ילד ששוקל 3.740 ללא אפידורל וללא מזרזים. הצירים התחילו בשלוש וחצי לפני בוקר, אותי היא העירה ב 7:30 ועד 10:00 המשכתי ללוות אותה באמצעות כל הכלים שלמדנו, ביצוע נשימות לפי השלבים, שינוי תנוחות, הקפדה על תנועה והאזנה לקטעי הרפיה ודמיון מודרך. לחדר לידה הגענו  ב10:35 עם פתיחה 10 ולאחר שלוש שעות הפכתי לאבא, כמעט בכיתי אבל בעזרת ה 4 , 8 כפול 3, נשארתי גבר אמיתי מול כרמלה המיילדת שכל הזמן אמרה "אני עוד מעט בפנסיה וזו הפעם הראשונה שאני רואה גיבורה כמוך" ושאלה האם עשינו איזה קורס מיוחד ומה אשתי עושה ואיך היא כל כך רגועה ולא צועקת וככה מפוקסת …ולאחר שאמרתי לה היא אמרה בפליאה "אהה היא ממש בתוך עצמה  איזה יופי, מדהימה, כל הכבוד זה ממש טוב".

אגב כרמלה בשבילי גיבורה היא הייתה איתנו ותמכה בכל השטויות שלנו עם המון סבלנות ממש כמו אימא שעטפה את אשתי בהילה לבנה ושומרת.

אבל את הכובע אני מקדיש לשרון המדריכה, את מדריכה מדהימה, למרות שהצקתי לך בשיעור תמיד היית מקצוענית, קשה היה להתקיל אותך ותמיד ענית בהרחבה וידעת לתת תשובות אמיתיות ללא חירטוטים.

וואללה זה באמת עובד החרטא הזה.

שיתוף באמצעות:

רוצה ללמוד עוד ולהרשם לקורס הכנה ללידה שלנו? מלאי את הטופס הבא