נשמע נורא? אכן.
האם זה נכון? חלקית.
כפי שנכתב למעלה האוקסיטוצין וחיקויו הפיטוצין , מתפקדים כמכווצים. לאחר הלידה כלי הדם המחברים בין השיליה לרחם ניתקים. בשלב זה אמא מסתכלת על תינוק ובמוח מתקבלת ההבנה שהתינוק נולד, כלי הדם מתחילים לנתק את השיליה והאוקסיטוצין, שתיפקד עד עתה כמכווץ שרירי הרחם=מייצר הצירים, ממשיך לכווץ את השירי הרחם על מנת לדחוק את השיליה החוצה ובמקביל סוגר את כלי הדם שחברו בין הרחם לשיליה (כך נמנע הדימום) ומפעיל את אלמנט ההתאהבות בתינוק והפרשת החלב להנקה.
מוח אשה שקבלה פיטוצין במהלך הלידה מפרש את הפיטוצין כאוקסיטוצין ולכן לא גורם להפרשת אוקסיטוצין נוספת ואשה כזאת אכן חשופה לדימום מסכן חיים וחשוב שתקח פיטוצין לאחר הלידה, לעומת זאת אשה שעברה לידה טבעית ומחזיקה כרגע את תינוקה בזרועותיה, אשה כזאת מוצפת באוקסיטוצין ויכולה לחכות עם הפיטוצין עד לבדיקת המיילדת שתקבע אם יש או אין צורך בו.
מדוע להימנע? הפיטוצין מכווץ בלבד. לעומתו האוקסיטוצין מכווץ,מפריש נוזלים (כרגע זה חלב אם), גורם להתקשרות של אם ותינוקה, ומייצר התנהגות מטפחת אצל האם כלפי התינוק, כלומר אפשור הפרשת האוקסיטוצין אצל אשה שעברה לידה טבעית תמנע ותוריד באופן משמעותי את הסיכויים לדימום לאחר לידה, לבעיות בהנקה, דכאון אחרי לידה ותעלה מאוד את רמת ההתאוששות והתפקוד שלה לאחר לידה.
כזה מופלא הגוף שלך אם רק תתני לו לעשות את מה שהוא יודע ?.
שרון פלד, ממקימות מרכז פשוט ללדת, ומנהלת המרכז. מדריכת הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת, מנחת דמיון מודרך, דולה ומלווה נשים וזוגות בתהליכי לידה ופוריות. אמא ל-3. בעלת תואר ראשון בתקשורת ומנהל.
שיתוף באמצעות: