Our Blog Posts

Did you know that your child’s sleep is influenced by a myriad of factors in their life? Sleep is not an isolated skill but in fact just one part of the whole picture. From a holistic developmental perspective, sleep is deeply connected to everything happening in a child’s body, brain, emotions, and environment. As part of my work as a sleep counselor, my job is to zoom out and look at all of the aspects that may be influencing a child's sleep. Then, together with the parents, we build a plan to best support healthier sleep by optimising all of the influencing elements. Here are some of the factors that may influence a child’s sleep Developmental phases – Big brain growth often disrupts sleep. Rolling, crawling, walking, talking, teething, emotional leaps… all of these can temporarily affect rest. New skills being learned – When children practice new abilities during the day, their brains often keep “working” at night. Illness or discomfort – Even mild colds, teething, digestive discomfort, or growth spurts can make sleep lighter or more fragmented. Life changes – Starting kindergarten, changing caregivers, moving homes, travel, or shifts in routine can all impact a child’s sense of safety and regulation. Play and activity levels – Too little movement or too much stimulation can both interfere with sleep. Sunlight and time outdoors – Natural light helps regulate circadian rhythms. Stress and emotional load – Children absorb stress from their environment more than we realize.  Nutrition and feeding patterns – Hunger, thirst, or blood sugar fluctuations can influence night waking. As you can begin to see here, everything happening in the mind and in the body is connected and the different elements directly affect each other. A child who is emotionally overwhelmed may struggle to settle. A child in a big developmental leap may wake more often. A child who needs more connection may call out at night. A child adjusting to change may seek reassurance through closeness. This doesn’t necessarily mean that something is wrong, but rather that the child is responding in a natural way. 

As HypnoBirthing educators, we've always believed in the power of the Mongan Method to help women have easier and more satisfying births. Paula herself has attended over six hundred HypnoBirths and can attest to them being gentler and more empowering than the average mainstream. But nowadays, more and more formal research is being done that backs these beliefs and provides evidence regarding the effectiveness of Hypnobirthing. This new exciting study from 2022 is making waves! In January 2022, two registered nurses from Turkey- Gonca Buran, RN, Ph.D., and Hilmiye Aksu, RN, Ph.D., published the results of a trial called- "Effect of Hypnobirthing Training on Fear, Pain, Satisfaction Related to Birth, and Birth Outcomes: A Randomized Controlled Trial." They led the trial aiming to determine the effect of Hypnobirthing training on fear of childbirth (FOC), birth pain, birth satisfaction, and birth outcomes. What they found was evidence to support the claim that Hypnobirthing can help reduce fear of childbirth, pain during childbirth, and birth-related satisfaction. The authors received no outside financial support or funding and declared no conflicts of interest. The reason they sought these findings was due to the 54.4% cesarean rate in Turkey, many of which are elective cesareans- a rate that's a staggering 44.4% higher than the 10% recommended by the World Health Organization (WHO). As explained in the study, high cesarean section rates are an important issue and negatively affect maternal and infant health while also increasing health expenditures and costs . Therefore, in recent years, the Turkish Ministry of Health has started to provide childbirth preparation courses, hoping to reduce the rate of elective cesarean sections. However, these courses are all managed by physicians, obstetrics nurses, and midwives. Buran and Aksu set out to find evidence that with the help of a childbirth education program like Hypnobirthing (which is taught by Hypnobirthing practitioners), the fear surrounding birth could be reduced, satisfaction could rise, pain could lessen, and the rate of elective cesareans could drop. Their trial study was conducted with 80 healthy, first-time pregnant women, divided into two groups of 40 women: one that took a Hypnobirthing course and the other that did not. They excluded women who also attended other prenatal training techniques like yoga and Pilates so that the findings could be attributed exclusively to Hypnobirthing. Furthermore, the healthcare team didn't know who had been assigned to each group, so the data would remain unbiased. We recommend checking out the study for more info regarding how the group members were selected and how they remained anonymous. After analyzing the data, they reached the following conclusion: "This study revealed that the women who received four weeks of hypnobirthing training for three hours a week had less labor pain and fear of childbirth and higher birth satisfaction than the women in the control group. The absence of elective cesarean section in the experimental group showed that hypnobirthing training increased the rate of vaginal delivery, decreased the rate of labor interventions, shortened the duration of delivery, and quickly initiated first skin-to-skin contact and first breastfeeding .". With their findings in hand, Buran and Aksu recommended that nurses, midwives, and policymakers use these training programs in conjunction with other routine prenatal care, clinical care, and education programs . They urged nurses to allow couples the space to apply the relaxation, breathing, and massage techniques and exercises learned in Hypnobirthing . Furthermore, they asked that nurses "allow pregnant women to consume fluids during labor and move freely in the clinical room and assume their desired position and allow the spouses to enter the delivery room with the pregnant woman and provide social support." Another interesting point made by the study is that all the women who took the Hypnobirthing course were accompanied by their spouses, who, in turn, with new knowledge in hand, participated and supported them throughout their pregnancies and births. Buran and Aksu point out that other "studies have reported that lack of support during childbirth, fear of childbirth, severe labor pain, long delivery time, and interventions during delivery decrease birth satisfaction." This goes to show that spousal support increases birth satisfaction and reduces fear of birth, "leading to fewer interventions and shorter delivery periods." It caught our attention that the study included only middle- to high-income women with a high school education or more. We hope that in years to come, more, larger-scale studies will be held on the subject, as well as studies that include low-income women, women who've already given birth (vaginally or otherwise), and women with high-risk pregnancies. This groundbreaking data clearly demonstrates how powerful HypnoBirthing can be and how vital childbirth education is for our physical and mental health and our children's development. We as a society must re-educate ourselves to stop fearing childbirth and start embracing this moment of creation. Pregnant women must receive support from their spouses, friends, and families. And healthcare providers must allow pregnant women the agency to practice whatever techniques they see fit, to move freely during their births, and to give birth in whatever position they find comfortable. Link to the study: https://journals-sagepub-com.rproxy.tau.ac.il/doi/full/10.1177/10547738211073394 Author Shira Carmen Aji

זאת לידה שניה, אך באופן מפתיע הרגשתי הרבה פחד לפני שהיא התחילה. אולי כי זכרתי כמה זה כואב, אולי כי עכשיו כשאני כבר אמא "יש לי מה לאבד". היה לי כל כך חשוב שמי שנמצא סביבי במקום הכי אינטימי, הכי פגיע, יאמין בי. וכך היה.  עוד בליווי ההריון עם מיילדת דינה שפירא בר-שביט העלתי את החששות שלי שהתקבלו בהבנה. לצד מקצועיות בלתי מתפשרת דינה עזרה לי להרגיש בנוח עם כל מה שאני מרגישה וחווה. תרגלתי הרפייה לאורך כל ההריון עם מדיטציה מודרכת שעודדה אותי להישאר רפויה, רגועה, מרוכזת ובשליטה.  הצירים התחילו ברביעי בחצות ונמשכו לא סדירים עד שישי לפנות בוקר, אז נעזרתי בטנס בשביל להמשיך לנוח ולשמור על הכוחות שלי. דינה הגיעה שישי בבוקר וישר הרגשתי שזהו- הגענו לרגע המיוחל, אנחנו עוד מעט פוגשים את הקטנה שלי. בשלב הזה כבר לא הייתה תחושה של זמן אבל להפתעתי הייתי מאוד רגועה, מרוכזת ובשליטה, בדיוק כמו שתרגלתי.  בשביל ללדת בלי התערבויות ומשככי כאבים למדתי שצריך לעבור באומץ דרך שערי הרגשות העמוקים ביותר, לאפשר להרגיש את הכאב והפחד הכי עמוקים שלרוב אנחנו מחביאים מעצמינו ולשחרר אותם. דינה השכילה לעודד את בעלי לקחת חלק פעיל מאוד בלידה הזו, וכך שניהם היו שם לתמוך בי, לעודד אותי ולהחזיק עבורי את האמונה שאני מסוגלת וחזקה יותר ממה שאני מרשה לעצמי להאמין. אני חושבת שיותר מהפן הפיזי והכאב, הפן הריגשי הוא תמיד האתגר האחרון אותו צלחנו ביחד בלידה- בכנות, באומץ ומסירות לתהליך.  לונה יצאה לאויר העולם באותו יום שישי קסום בבוקר, בציר אחד, בקלילות, בבריאות איתנה. אני הפכתי לאמא בשנית. קילפתי בדרך עוד שכבה של כאב מהנפש, אפשרתי ללב שלי להתרחב. תודה לנוכחים, תודה לגוף שלי, תודה לדרך הלא פשוטה שאני בוחרת בה שוב ושוב, אך המתגמלת ביותר- ללדת בנוכחות מלאה, לאפשר לעצמי להרגיש עד הסוף ובכנות את כל מה שיש לעולם להציע.

לביאות עושות את זה, שימפנזות עושות את זה, אפילו זברות עושות את זה בלי שום בעיה. אז למה רק בנות חוה צריכות קורס מיוחד להכנה ללידה טבעית?שאלה מעולה, באמת למה צריך בכלל ללמוד משהו שהוא טבעי?הרי כל הקטע שזה טבעי, בלי התערבות ובא לנו ספונטנית או אינטואיטיבית או משהו... אז נכון, לביאות, שימפנזות, זברות, חתולות או כל נקבה ממשפחת היונקים בטבע עושות את זה בפשטות, בלי יותר מדי הסתבכויות, בלי שום קורס ובלי דף הוראות מכל סוג. הן גם עושות את זה מהר יותר מאיתנו ומסתבכות הרבה פחות, וכל זה בלי קורס הכנה ללידה ובטח לא קורס הכנה ללידה טבעית. אז מה הבעיה????? אבל בואו נזכור שהן גם עושות את זה "בבית", או בעצם במאורה או מחבוא שהן בוחרות לבד ומכינות מראש. הן עושות את זה בדר"כ בחשיכה, בפרטיות מוחלטת ובלי הפרעות. ואולי יותר חשוב הן לא יודעות פרטים חשובים כמו "בעצב תלדי בנים" או "חחח....נראה אותך בציר הראשון" וכד'. שימפנזות, זברות וחתולות יודעות שהן יכולות לסמוך רק על עצמן, לא על רופא, מיילדת, דולה או אחות. רק הן עצמן מיילדות את התינוקות (הגורים) שלהן. גם אם נשווה את הנשים המודרניות לאחיותינו משבטים מרוחקים או תרבויות מסורתיות, נראה הבדלים עצומים בגישה ללידה ולכן גם באופן הניהול שלה. אם תחשבי על זה רגע, העניין של האישה המודרנית המצויה בתחום ההריון והלידה, בטח הלידה הטבעית מצומצם מאוד, עד...שהיא עצמה בהריון. תחום ההיריון והלידה כל כך רחוק מתחומי העניין שלנו, וכל כך לא זמין עבורנו, שרובנו ממש בורות בנושא. אנחנו כבר לא חיים במשפחות מורחבות 'בחמולות', כך שאנו לא חיות את היום יום שלנו עם נשים הרות, לא ממש מקשיבות לסיפורי לידה של נשים אחרות אשר קרובות לנו, ובטח שלא נוכחות בלידה. ממש עד לפני כמה עשרות שנים, כאשר רובנו חיינו במשפחה מורחבת נשים ילדו בבית. כלומר ילדות היו נוכחות בעת הלידה של האחים הצעירים שלהם, או עזרו עם נשות הבית האחרות בעת לידה של שכנה, אחות גדולה או קרובת משפחה אחרת. הן היו חשופות לאופן התמיכה ביולדת וגם לסיפורי הלידה שלהן. כך התרחשה למידה טבעית. אמנם לא פורמלית אך חזקה באותה מידה, אם לא חזקה בהרבה. זה היה "קורס טבעי" ללידה טבעית. בנוסף, אנחנו כבר לא יולדות בתנאים שהיינו יולדות בהן פעם. יש יגידו שהשינוי מבורך, יש יגידו שלא, בכל מקרה השינוי הוא העניין. תחשבי על ההבדל העצום בין אישה הכורעת ללדת בביתה לבין אישה הנאלצת לצאת מהבית, לנסוע ברכב לבי"ח, לצאת מהאוטו, להכנס לבי"ח, לעבור תהליך קבלה של שעתיים-שלוש, ואז לעבור שוב לחדר לידה. להתכנס פנימה ולהתרכז ואז שוב להיות מופרעת על ידי ביקור רופאים. הצורך להתחבר למד לחץ דם/מוניטור/עירוי נוזלים לא קיים אצל השימפנזה, הלביאה או הזברה. לטובה או לרעה, אף אחד לא אומר להן מה לעשות ושהן לא מתקדמות מהר מספיק או שהן מתקדמות מהר מדי. אף אחד לא אומר להן שזה נורא קשה או שהן לא יכולות לעבור את זה, ואף אחד לא מציע להן אפידורל. לא אומרים להן שהתינוק שלהן קטן/גדול מדי או שהאגן שלהן צר מדי. בקיצור שימפנזה, לביאה וזברה יולדות ללא כל הפרעה. קורס הכנה ללידה טבעית בא בעצם להשלים את הפער שנוצר ולתת כלים שיעזרו ליולדת להתגבר על כל ההפרעות והסטיות מהקו הטבעי של הלידה. קורס הכנה ללידה טבעית נותן ליולדת את הידע הרחב על תהליך הלידה. ידע מושכל שהנקבה האנושית צריכה, פשוט בגלל אנושיותה המודרנית. קורס הכנה טוב ללידה טבעית ייתן ליולדת גם כלים נכונים ומעשיים, שהשימפנזה, הלביאה והזברה יודעות אותם לבד, תכלס גם הנקבה האנושית (בתנאי שלא יפריעו לה). איך לנשום כמו הזברה, לזוז כמו השימפנזה ולנהום כמו הלביאה. קורס הכנה ללידה טבעית שהוא ממש קורס מעולה, ייתן כלים גם למלווה הלידה של האישה. כיצד לשמור על 'בועת הלידה' השקטה של האישה, כיצד לא להפריע ומתי באמת היא צריכה עזרה. קורס הכנה ללידה טבעית הוא בעצם קורס המוחק את הידע המודרני לגבי לידה וחושף את הזוג לכל כך הרבה ידע אחר. כי בואו נודה על האמת-אף אחד לא חיכה לידע המודרני על מנת ללדת ובכל זאת העולם על סף התפוצצות אוכלוסין. 

כשאנו מדמיינות לידה אנו רגילות לדמיין את היולדת שוכבת על הגב במיטה. זו המחשבה שרוב היולדות מגיעות איתה ללידה. נוהג זה מחוזק מצד אחד ע"י האופן בו משתקפת לידה בסרטים ומצד שני על ידי שימוש ממושך במוניטור, עירוי נוזלים ותרופות ומתן אלחוש אפידורלי, ההופכים את הירידה מהמיטה מסובכת ומסוכנת. אם זאת לא מפתיע לגלות כי כאשר מאפשרים ליולדת חופש תנועה, כמעט תמיד היא תנצל אותו, כיוון שנוח הרבה יותר להתנועע בחופשיות ולשנות תנוחות מדי פעם מאשר לשכב ללא כל תנועה באותה תנוחה זמן ממושך. שינויי תנוחות ותנועתיות יכולים להקל מאוד על היולדת ועל התינוק מבלי לגרום לכאב נוסף ואף להקל עליו. כאשר אישה חופשיה להקשיב לגופה היא מעלה את הסיכוי להתאים את מנח האגן לתנוחת התינוק, וכך להקל כאב על עצמה ולהקל את הדרך על תינוקה. אישה החופשיה להתנועע במהלך הלידה מאפשרת שינוי במפרקי האגן, ועל ידי כך שינוי בתנוחת העובר תוך כדי התקדמותו באגן ובתעלת הלידה. המשמעות הפרקטית של הקלה כזו היא קיצור זמן הלידה והמעטה בסיבוכים. תנוחות לשלב הלידה הראשון: תחילת הלידה-פתיחה מלאה בשלב הראשון של הלידה כל אחת מהתנוחות המצורפות יכולה להיות תנוחה טובה. בחירת התנוחה הנכונה תהיה בהלימה לנוחות האישה. תנוחה נכונה תנצל את כוח הכבידה, תעביר חמצן בצורה טובה לתינוק, תאפשר ליולדת מנוחה בהפסקות שביו הצירים, תמנע לחץ על אזור הסקרום, תאפשר לחץ דם תקין לאמא ודופק תקין לעובר, תקדם את הלידה ותעזור לתינוק להתמקם במנח אידיאלי להמשך התקדמות הלידה. שלב הלידה: פתיחה 10 ועד יציאת התינוק התנוחה הגניקולוגית ללידה בתנוחת הלידה הגינקולוגית ה"רגילה" היולדת שוכבת שטוחה על גבה. תנוחה זו נוחה מאוד לצוות הרפואי המטפל ומאפשרת לו זוית ראיה ועבודה נוחה. עבור צוות התופס עצמו אחראי על הלידה והרואה עצמו כמיילד של האישה, זו התנוחה הטובה ביותר. אך עבור היולדת ועבור תינוקה תנוחה זו הרבה פחות נוחה או יעילה. מעטות היולדות שיבחרו בתנוחה זו באופן אינטואיטיבי. הסיבה העיקרית לחוסר נוחות עבור היולדת בתנוחה זו נובעת ממעבר מצומצם של חמצן לאזור הרחם והתינוק, הגורמת פעמים רבות לתחושת מחנק ליולדת, ומשקל רב הנח על אזור עצם הזנב והאגן, אשר מצמצמים מאוד את קוטר האגן, כך שהתינוק ואמא צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על מנת ללדת ולהיוולד בשלום. לא תמיד ניתן להתגבר על המגבלות שתנוחה זו יוצרת. תנוחה זו דורשת מהצוות לשנות גישה בצורה דיי קיצונית. צוות המאפשר ליולדת לקחת אחריות על הלידה שלה ועל תינוקה, צוות הרואה באישה יולדת (להבדיל מ-מיולדת), צוות משכיל המבין את השלכות התנוחה הגניקולוגית, לא יתקשה להתגמש ולהשלים ולהתמודד עם תנוחות לידה מגוונות אחרות. תנוחות לידה לשלב יציאת התינוק בחירה אינטואיטיבית של התנוחה הנכונה לך תשרת אותך באופן הטוב ביותר. כפי שנאמר קודם נדיר שאישה תבחר בתנוחה הגינקולוגית ללידה, אך אם זו התנוחה שבחרה, מן הסתם היא משרתת מטרה פיזית כלשהי גם אם מטרה זו אינה ידועה לנו. חשוב לדעת כי ישנן תנוחות לידה רבות נוספות שבחירה אינטואיטיבית תביא אותך אליהן. בתנוחה נכונה תרגישי פחות כאב, או אי נוחות, תסבלי מפחות קרעים, יציאת התינוק תתקצר, אפילו אולי תתקצר משמעותית ותקל על זרימת הדם אל התינוק/ת שלך (כלומר גם התינוק/ת שלך תחוש הקלה). תנועתיות במהלך לידה יולדות רבות מבלות את הלידה ללא כל תנועה. האפידורל השכיח כל כך במקומותינו, גורם לאלחוש מהמותניים ומטה, ועל כן מייצר מצב בו קשה מאוד לאשה לשנות תנוחה. מתוך כך היא מוצאת עצמה על הגב, ללא תנועה. עצם הזנב לחוצה אל המיטה ואינה יכולה להיפתח, מה שגורם לקוטר האגן להישאר צר ולהאט את הלידה. כיון שהיא מאולחשת היא אינה יכולה להרגיש את חוסר הנוחות הקורא לשינוי תנוחה לתנוחה יעילה יותר, ולעיתים כך נגרמת אף מצוקה לתינוק העושה כמיטב יכולתו לרדת ולהתברג באגן הצר מכדי להכיל אותו. תנועתיות מורידה את עוצמת התחושות של האישה וכך מקלה על הכאב, עוזרת לירידת התינוק באגן ובתעלת הלידה, ובכך מקלה גם על מצוקה רגשית ופיזית אצל אמא ותינוק/ת. שינוי תנוחה לפי תחושת האישה- נענועי אגן, הרמת הבטן ואף ריקוד סלואו עם בן/בת הזוג, יכולים לעשות עבודה נהדרת בהקלה ובקידום הלידה. ככל שהצוות המלווה את האישה מנוסה יותר בעבודה עם נשים פעילות בזמן לידה, כך יעילות העבודה תעלה וכתוצאה נראה מוניטור טוב יותר של התינוק/ת, התקצרות שלבי הלידה השונים, וכן פחות פציעות כגון קרעים, ואקומים וניתוחים קיסריים במהלך הלידה. על הכותבות: יהודית שריג ז"ל : פיסיותרפיסטית, מרפאת של רצפת האגן, המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי שיבא יהודית שריג ז"ל הביאה את השיקום הפיזיותרפי של רצפת האגן לישראל בשנות התשעים של המאה הקודמת. הקימה את היחידה האורוגיניקולוגית באיכילוב ובתל השומר. מינדי לוי: CNM MA, מיילדת בית, בעלת "עגולה" – מרכז להיריון, לידה והורות הוליסטית. מיילדת לשעבר בבני ציון ומנחה בקורסי מיילדות. עריכה: שרון פלד ממקימות מרכז פשוט ללדת ומנהלת המרכז. מדריכת הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת בעלת תעודת מטעם מכון HypnoBirthinh האמריקאי, מנחת דמיון מודרך, דולה מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה, ומלווה נשים וזוגות בתהליכי לידה ופוריות. אמא ל-3. בעלת תואר ראשון (MA) בתקשורת ומנהל מטעם המכללה למנהל.

Marie Mongan published her first book “HypnoBirthing a Celebration of Life” in 1989.

Through dance and voice this amazing pregnant woman goes through labour in her own powerful way.

לישון בהריון זו לא משימה פשוטה. קמה 50 פעם לפיפיקשה לחזור לישוןלא נוח על הצדאומרים שאסור על הגב כאשר הגוף נמצא בתנוחה מאוזנת, הגוף יכול לנוח,נסי את התחוחה של מנוחה חכמהשינה טובה תפתור גם כאבים שאת מרגישה במשך היוםותמנע מכאבים חדשים להתפתח דנה רייכמן מדריכה תנוחה לשינה בהריון מטפלת במגע בשיטת אקוויליבריו וספינינג בייביז