Blog Banner

למה לי איזון עכשיו?

בשנים האחרונות נכנסה מילה חדשה לשיח אודות הריון ולידה, המילה 'איזון'.

מה זה בכלל איזון הריון? מה זה איזון בלידה? האם זה משהו שיכול להועיל לך? מתי ואיך כדאי להוסיף איזון להריון וללידה.

על כל אלו ועוד אנסה לענות במאמר זה.


נקודת המוצא של כל גישת האיזון ללידה הייתה מיילדות אשר נתקלו בעבודתן במציאות שלא הייתה מובנת להן:

פעמים רבות נשים שעל פי הפרמטרים הרפואיים ההריון שלהן הוגדר תקין, בסיכון נמוך, על פניו הכל נראה טוב ועדיין התגלעו קשיים משמעותיים בלידה.

מצב שכיח ומטריד נוסף שהעסיק את המיילדות היה כי ישנן נשים המגיעות לפתיחה מלאה ועדיין מתקשות ללדת ואף מסיימות את הלידה כלידה קיסרית.

מציאות זו הביאה את אותן מיילדות ממקומות שונים ובנקודות זמן שונות לפתח את תורת האיזון להריון וללידה, צורת מחשבה חדשה על כל התהליך.


הגוף שלנו מורכב מסוגי רקמות שונים: עצמות, שרירים ורצועות הפועלות יחד בהרמוניה. כאשר ההרמוניה נפגעת נוצר כאב.

אורח החיים המודרני כרוך בחוסר איזון מתמשך על רקמות הגוף שלנו כתוצאה מנשיאת משאות על כתף אחת, נהיגה, הנעליים שאנו נועלות, חזיות לוחצות, שעות ישיבה מרובות ועוד ועוד. אורח החיים זה גובה מאיתנו מחיר של כאבי גב, שכמות תפוסות עוד לפני שמגיע ההריון וטורף את הקלפים.

ההריון המתפתח מייצר שינויים רדיקליים בגוף האישה אשר מביאים עימם חוסר איזון המתלבש לעיתים על חוסר איזון שכבר היה קיים.

התוצאה של המצב היא מגוון גדול של תחושות שחוות הריוניות רבות בהריון:


כאבי אגן (מפרקי סקרו-אילייק, עצם הזנב, סקרום, כאב בלתי ממוקד,עצמות ישיבה)

סימפיזיוליזיס (עצם הפיוביס, כאב קידמי או מרכזי)

כאבי גב: גב עליון או גב תחתון

דליות (ברגליים או בפות)

בחילות קשות או צרבות

קושי בשינה טובה

לחץ דם גבוה

תינוקות במצג עכוז

התחלת והפסקת צירים לאורך שבועות בהריון

היסטוריה של לידות מאתגרות


כאשר הריונית תגיע עם תלונות מעיין אלו אל רופא הנשים, בד"כ הוא יפתור את הנושא באמירה כי ככה זה הריון ולאחר הלידה תופעות אלו יעברו.

אולם אנו, נשות המקצוע העוסקות בטיפולי איזון, יודעות כי מגוון תופעות אלו מקורן בחוסר איזון רקמה רכה בגופה של האישה וכי הוספת איזון בהריון תסייע בצורה דרמטית לתחושת חיות כללית של ההריונית, מניעת חוסר נוחות גופנית בתפקוד יום יומי, במיוחד אם היה חוסר נוחיות או חוסר איזון קיים בגוף טרם ההריון או בהריונות קודמים.

ישנו קשר משמעותי בין נוחיות בהריון ורקמות גוף מאוזנות לקלות בלידה. מכאן שאיזון גוף בהריון גם מסייע לתמיכה בלידה יותר קלה: יסייע ליצור יותר מקום בגוף האם עבור הרחם ועבור התינוק. יסייע לתינוק למיקום מדוייק יותר עם כיפוף ראש מדוייק יותר במרכז האגן.

לידה מאוזנת בד"כ תבוא לידי ביטוי בלידה יותר קצרה, כאשר האמא אינה חשה כאב חריג בפיוביס או בגב בזמן הצירים, התינוק יפעיל לחץ מאוזן על צוואר הרחם והאחרון יפתח בצורה חלקה וסימטרית, דפוס הצירים יתפתח בצורה עקבית לצירים יותר ארוכים ויותר עוצמתיים עם התקדמות הלידה, הכניסה והיציאה מהאגן תיהיה קלה וחלקה.


אז עתה לאחר שהבנו במה הוספת איזון גוף בהריון תועיל לנו, כיצד מתחילים להוסיף איזון בצורה עצמונית?

ניתן להתחיל בהוספת איזון לחיי היום יום שלנו ע"י תשומת לב למנח הגוף שלנו במצבים שונים:

ישיבה מאוזנת (ללא סיכול רגליים)

לייצר הזדמנויות לאורך היום בהן הרחם מוטה קדימה

תיק גב עם שתי כתפיות לשמירת איזון שרירי הגב

נעליים נוחות ותומכות

מנוחה חכמה עם תמיכה של כריות בית הרגליים וצמוד לבית החזה

הרמת רגליים למעלה לפחות לחצי שעה ביום

תנועתיות א-סימטרית על כדור פיזיו מדי יום תסייע לשחרר את הגב ולייצר סימטריה של רצועות הרחם

הגדלת היקף החזייה למצב בו לא תשאיר סימני מתיחה על היקף החזה


אחת מגישות האיזון הינה גישת גישת ספינינג בייביס. גישה זו תומכת בהכנת הגוף ללידה על ידי תרגול יומי של 3 תרגילים הנקראים 3 אחיות של איזון.

תרגילים אלו מקנים לרקמות שונות בגוף איזון ומאפשרים לעובר יותר מקום כך שיוכל להתמקם בתנוחה אידיאלית לקראת הלידה (LOA).

את שלושת התרגילים הללו ניתן לבצע החל משבוע 24 להריון כל אחד מהם עובד על שחרור של רצועות שונות העוטפות את הרחם,

שרירים המצטלבים עם האגן ורחם, ומרחיבים את האגן לאפשר את תנועת העובר.

ניתן ללמוד עוד על התרגילים ולצפות בסרטוני וידאו המלווים בהדרכתה של מיילדת רחל ספירו באתר:

https://www.equilibriobalance.com/


במידה והתחלתם להוסיף איזון להריון שלכם, ואתם נתקלים בקשיים, זקוקים להדרכה פרטנית,

או לטיפול של אשת מקצוע בתחום, קיימות כיום בארץ כמה עשרות מטפלות איזון רחם ואגן בפרישה ארצית:

מטפלות איקוויליבירו ומטפלות אמבריו באלנס אשר ישמחו להדריך ולסייע לכם.

את רשימת המטפלות ניתן למצוא ברחבי הרשת.

בברכת לידות בריאות ומאוזנות.


על כותבת המאמר:

דינה רבינוביץ דולה, מדריכת הנקה ומדריכת הכנה ללידה

מטפלת מוסמכת איזון אגן ורחם איקוויליבריו

מטפלת מוסמכת איזון אגן, רחם ותינוק אמבריו באלנס

 

— דינה רבינוביץ
3 August 2023
More Articles
Exciting New Research on the Effectiveness of Hypnobirthing
As HypnoBirthing educators, we've always believed in the power of the Mongan Method to help women have easier and more satisfying births. Paula herself has attended over six hundred HypnoBirths and can attest to them being gentler and more empowering than the average mainstream. But nowadays, more and more formal research is being done that backs these beliefs and provides evidence regarding the effectiveness of Hypnobirthing. This new exciting study from 2022 is making waves! In January 2022, two registered nurses from Turkey- Gonca Buran, RN, Ph.D., and Hilmiye Aksu, RN, Ph.D., published the results of a trial called- "Effect of Hypnobirthing Training on Fear, Pain, Satisfaction Related to Birth, and Birth Outcomes: A Randomized Controlled Trial." They led the trial aiming to determine the effect of Hypnobirthing training on fear of childbirth (FOC), birth pain, birth satisfaction, and birth outcomes. What they found was evidence to support the claim that Hypnobirthing can help reduce fear of childbirth, pain during childbirth, and birth-related satisfaction. The authors received no outside financial support or funding and declared no conflicts of interest. The reason they sought these findings was due to the 54.4% cesarean rate in Turkey, many of which are elective cesareans- a rate that's a staggering 44.4% higher than the 10% recommended by the World Health Organization (WHO). As explained in the study, high cesarean section rates are an important issue and negatively affect maternal and infant health while also increasing health expenditures and costs . Therefore, in recent years, the Turkish Ministry of Health has started to provide childbirth preparation courses, hoping to reduce the rate of elective cesarean sections. However, these courses are all managed by physicians, obstetrics nurses, and midwives. Buran and Aksu set out to find evidence that with the help of a childbirth education program like Hypnobirthing (which is taught by Hypnobirthing practitioners), the fear surrounding birth could be reduced, satisfaction could rise, pain could lessen, and the rate of elective cesareans could drop. Their trial study was conducted with 80 healthy, first-time pregnant women, divided into two groups of 40 women: one that took a Hypnobirthing course and the other that did not. They excluded women who also attended other prenatal training techniques like yoga and Pilates so that the findings could be attributed exclusively to Hypnobirthing. Furthermore, the healthcare team didn't know who had been assigned to each group, so the data would remain unbiased. We recommend checking out the study for more info regarding how the group members were selected and how they remained anonymous. After analyzing the data, they reached the following conclusion: "This study revealed that the women who received four weeks of hypnobirthing training for three hours a week had less labor pain and fear of childbirth and higher birth satisfaction than the women in the control group. The absence of elective cesarean section in the experimental group showed that hypnobirthing training increased the rate of vaginal delivery, decreased the rate of labor interventions, shortened the duration of delivery, and quickly initiated first skin-to-skin contact and first breastfeeding .". With their findings in hand, Buran and Aksu recommended that nurses, midwives, and policymakers use these training programs in conjunction with other routine prenatal care, clinical care, and education programs . They urged nurses to allow couples the space to apply the relaxation, breathing, and massage techniques and exercises learned in Hypnobirthing . Furthermore, they asked that nurses "allow pregnant women to consume fluids during labor and move freely in the clinical room and assume their desired position and allow the spouses to enter the delivery room with the pregnant woman and provide social support." Another interesting point made by the study is that all the women who took the Hypnobirthing course were accompanied by their spouses, who, in turn, with new knowledge in hand, participated and supported them throughout their pregnancies and births. Buran and Aksu point out that other "studies have reported that lack of support during childbirth, fear of childbirth, severe labor pain, long delivery time, and interventions during delivery decrease birth satisfaction." This goes to show that spousal support increases birth satisfaction and reduces fear of birth, "leading to fewer interventions and shorter delivery periods." It caught our attention that the study included only middle- to high-income women with a high school education or more. We hope that in years to come, more, larger-scale studies will be held on the subject, as well as studies that include low-income women, women who've already given birth (vaginally or otherwise), and women with high-risk pregnancies. This groundbreaking data clearly demonstrates how powerful HypnoBirthing can be and how vital childbirth education is for our physical and mental health and our children's development. We as a society must re-educate ourselves to stop fearing childbirth and start embracing this moment of creation. Pregnant women must receive support from their spouses, friends, and families. And healthcare providers must allow pregnant women the agency to practice whatever techniques they see fit, to move freely during their births, and to give birth in whatever position they find comfortable. Link to the study: https://journals-sagepub-com.rproxy.tau.ac.il/doi/full/10.1177/10547738211073394 Author Shira Carmen Aji
— Paula Ajiפאולה אג'י
לידה טבעית
זאת לידה שניה, אך באופן מפתיע הרגשתי הרבה פחד לפני שהיא התחילה. אולי כי זכרתי כמה זה כואב, אולי כי עכשיו כשאני כבר אמא "יש לי מה לאבד". היה לי כל כך חשוב שמי שנמצא סביבי במקום הכי אינטימי, הכי פגיע, יאמין בי. וכך היה.  עוד בליווי ההריון עם מיילדת דינה שפירא בר-שביט העלתי את החששות שלי שהתקבלו בהבנה. לצד מקצועיות בלתי מתפשרת דינה עזרה לי להרגיש בנוח עם כל מה שאני מרגישה וחווה. תרגלתי הרפייה לאורך כל ההריון עם מדיטציה מודרכת שעודדה אותי להישאר רפויה, רגועה, מרוכזת ובשליטה.  הצירים התחילו ברביעי בחצות ונמשכו לא סדירים עד שישי לפנות בוקר, אז נעזרתי בטנס בשביל להמשיך לנוח ולשמור על הכוחות שלי. דינה הגיעה שישי בבוקר וישר הרגשתי שזהו- הגענו לרגע המיוחל, אנחנו עוד מעט פוגשים את הקטנה שלי. בשלב הזה כבר לא הייתה תחושה של זמן אבל להפתעתי הייתי מאוד רגועה, מרוכזת ובשליטה, בדיוק כמו שתרגלתי.  בשביל ללדת בלי התערבויות ומשככי כאבים למדתי שצריך לעבור באומץ דרך שערי הרגשות העמוקים ביותר, לאפשר להרגיש את הכאב והפחד הכי עמוקים שלרוב אנחנו מחביאים מעצמינו ולשחרר אותם. דינה השכילה לעודד את בעלי לקחת חלק פעיל מאוד בלידה הזו, וכך שניהם היו שם לתמוך בי, לעודד אותי ולהחזיק עבורי את האמונה שאני מסוגלת וחזקה יותר ממה שאני מרשה לעצמי להאמין. אני חושבת שיותר מהפן הפיזי והכאב, הפן הריגשי הוא תמיד האתגר האחרון אותו צלחנו ביחד בלידה- בכנות, באומץ ומסירות לתהליך.  לונה יצאה לאויר העולם באותו יום שישי קסום בבוקר, בציר אחד, בקלילות, בבריאות איתנה. אני הפכתי לאמא בשנית. קילפתי בדרך עוד שכבה של כאב מהנפש, אפשרתי ללב שלי להתרחב. תודה לנוכחים, תודה לגוף שלי, תודה לדרך הלא פשוטה שאני בוחרת בה שוב ושוב, אך המתגמלת ביותר- ללדת בנוכחות מלאה, לאפשר לעצמי להרגיש עד הסוף ובכנות את כל מה שיש לעולם להציע.
— דינה שפירא בר-שביט
קורס הכנה ללידה טבעית
לביאות עושות את זה, שימפנזות עושות את זה, אפילו זברות עושות את זה בלי שום בעיה. אז למה רק בנות חוה צריכות קורס מיוחד להכנה ללידה טבעית?שאלה מעולה, באמת למה צריך בכלל ללמוד משהו שהוא טבעי?הרי כל הקטע שזה טבעי, בלי התערבות ובא לנו ספונטנית או אינטואיטיבית או משהו... אז נכון, לביאות, שימפנזות, זברות, חתולות או כל נקבה ממשפחת היונקים בטבע עושות את זה בפשטות, בלי יותר מדי הסתבכויות, בלי שום קורס ובלי דף הוראות מכל סוג. הן גם עושות את זה מהר יותר מאיתנו ומסתבכות הרבה פחות, וכל זה בלי קורס הכנה ללידה ובטח לא קורס הכנה ללידה טבעית. אז מה הבעיה????? אבל בואו נזכור שהן גם עושות את זה "בבית", או בעצם במאורה או מחבוא שהן בוחרות לבד ומכינות מראש. הן עושות את זה בדר"כ בחשיכה, בפרטיות מוחלטת ובלי הפרעות. ואולי יותר חשוב הן לא יודעות פרטים חשובים כמו "בעצב תלדי בנים" או "חחח....נראה אותך בציר הראשון" וכד'. שימפנזות, זברות וחתולות יודעות שהן יכולות לסמוך רק על עצמן, לא על רופא, מיילדת, דולה או אחות. רק הן עצמן מיילדות את התינוקות (הגורים) שלהן. גם אם נשווה את הנשים המודרניות לאחיותינו משבטים מרוחקים או תרבויות מסורתיות, נראה הבדלים עצומים בגישה ללידה ולכן גם באופן הניהול שלה. אם תחשבי על זה רגע, העניין של האישה המודרנית המצויה בתחום ההריון והלידה, בטח הלידה הטבעית מצומצם מאוד, עד...שהיא עצמה בהריון. תחום ההיריון והלידה כל כך רחוק מתחומי העניין שלנו, וכל כך לא זמין עבורנו, שרובנו ממש בורות בנושא. אנחנו כבר לא חיים במשפחות מורחבות 'בחמולות', כך שאנו לא חיות את היום יום שלנו עם נשים הרות, לא ממש מקשיבות לסיפורי לידה של נשים אחרות אשר קרובות לנו, ובטח שלא נוכחות בלידה. ממש עד לפני כמה עשרות שנים, כאשר רובנו חיינו במשפחה מורחבת נשים ילדו בבית. כלומר ילדות היו נוכחות בעת הלידה של האחים הצעירים שלהם, או עזרו עם נשות הבית האחרות בעת לידה של שכנה, אחות גדולה או קרובת משפחה אחרת. הן היו חשופות לאופן התמיכה ביולדת וגם לסיפורי הלידה שלהן. כך התרחשה למידה טבעית. אמנם לא פורמלית אך חזקה באותה מידה, אם לא חזקה בהרבה. זה היה "קורס טבעי" ללידה טבעית. בנוסף, אנחנו כבר לא יולדות בתנאים שהיינו יולדות בהן פעם. יש יגידו שהשינוי מבורך, יש יגידו שלא, בכל מקרה השינוי הוא העניין. תחשבי על ההבדל העצום בין אישה הכורעת ללדת בביתה לבין אישה הנאלצת לצאת מהבית, לנסוע ברכב לבי"ח, לצאת מהאוטו, להכנס לבי"ח, לעבור תהליך קבלה של שעתיים-שלוש, ואז לעבור שוב לחדר לידה. להתכנס פנימה ולהתרכז ואז שוב להיות מופרעת על ידי ביקור רופאים. הצורך להתחבר למד לחץ דם/מוניטור/עירוי נוזלים לא קיים אצל השימפנזה, הלביאה או הזברה. לטובה או לרעה, אף אחד לא אומר להן מה לעשות ושהן לא מתקדמות מהר מספיק או שהן מתקדמות מהר מדי. אף אחד לא אומר להן שזה נורא קשה או שהן לא יכולות לעבור את זה, ואף אחד לא מציע להן אפידורל. לא אומרים להן שהתינוק שלהן קטן/גדול מדי או שהאגן שלהן צר מדי. בקיצור שימפנזה, לביאה וזברה יולדות ללא כל הפרעה. קורס הכנה ללידה טבעית בא בעצם להשלים את הפער שנוצר ולתת כלים שיעזרו ליולדת להתגבר על כל ההפרעות והסטיות מהקו הטבעי של הלידה. קורס הכנה ללידה טבעית נותן ליולדת את הידע הרחב על תהליך הלידה. ידע מושכל שהנקבה האנושית צריכה, פשוט בגלל אנושיותה המודרנית. קורס הכנה טוב ללידה טבעית ייתן ליולדת גם כלים נכונים ומעשיים, שהשימפנזה, הלביאה והזברה יודעות אותם לבד, תכלס גם הנקבה האנושית (בתנאי שלא יפריעו לה). איך לנשום כמו הזברה, לזוז כמו השימפנזה ולנהום כמו הלביאה. קורס הכנה ללידה טבעית שהוא ממש קורס מעולה, ייתן כלים גם למלווה הלידה של האישה. כיצד לשמור על 'בועת הלידה' השקטה של האישה, כיצד לא להפריע ומתי באמת היא צריכה עזרה. קורס הכנה ללידה טבעית הוא בעצם קורס המוחק את הידע המודרני לגבי לידה וחושף את הזוג לכל כך הרבה ידע אחר. כי בואו נודה על האמת-אף אחד לא חיכה לידע המודרני על מנת ללדת ובכל זאת העולם על סף התפוצצות אוכלוסין. 
— sharon peled
תנוחות ותנועתיות בלידה
כשאנו מדמיינות לידה אנו רגילות לדמיין את היולדת שוכבת על הגב במיטה. זו המחשבה שרוב היולדות מגיעות איתה ללידה. נוהג זה מחוזק מצד אחד ע"י האופן בו משתקפת לידה בסרטים ומצד שני על ידי שימוש ממושך במוניטור, עירוי נוזלים ותרופות ומתן אלחוש אפידורלי, ההופכים את הירידה מהמיטה מסובכת ומסוכנת. אם זאת לא מפתיע לגלות כי כאשר מאפשרים ליולדת חופש תנועה, כמעט תמיד היא תנצל אותו, כיוון שנוח הרבה יותר להתנועע בחופשיות ולשנות תנוחות מדי פעם מאשר לשכב ללא כל תנועה באותה תנוחה זמן ממושך. שינויי תנוחות ותנועתיות יכולים להקל מאוד על היולדת ועל התינוק מבלי לגרום לכאב נוסף ואף להקל עליו. כאשר אישה חופשיה להקשיב לגופה היא מעלה את הסיכוי להתאים את מנח האגן לתנוחת התינוק, וכך להקל כאב על עצמה ולהקל את הדרך על תינוקה. אישה החופשיה להתנועע במהלך הלידה מאפשרת שינוי במפרקי האגן, ועל ידי כך שינוי בתנוחת העובר תוך כדי התקדמותו באגן ובתעלת הלידה. המשמעות הפרקטית של הקלה כזו היא קיצור זמן הלידה והמעטה בסיבוכים. תנוחות לשלב הלידה הראשון: תחילת הלידה-פתיחה מלאה בשלב הראשון של הלידה כל אחת מהתנוחות המצורפות יכולה להיות תנוחה טובה. בחירת התנוחה הנכונה תהיה בהלימה לנוחות האישה. תנוחה נכונה תנצל את כוח הכבידה, תעביר חמצן בצורה טובה לתינוק, תאפשר ליולדת מנוחה בהפסקות שביו הצירים, תמנע לחץ על אזור הסקרום, תאפשר לחץ דם תקין לאמא ודופק תקין לעובר, תקדם את הלידה ותעזור לתינוק להתמקם במנח אידיאלי להמשך התקדמות הלידה. שלב הלידה: פתיחה 10 ועד יציאת התינוק התנוחה הגניקולוגית ללידה בתנוחת הלידה הגינקולוגית ה"רגילה" היולדת שוכבת שטוחה על גבה. תנוחה זו נוחה מאוד לצוות הרפואי המטפל ומאפשרת לו זוית ראיה ועבודה נוחה. עבור צוות התופס עצמו אחראי על הלידה והרואה עצמו כמיילד של האישה, זו התנוחה הטובה ביותר. אך עבור היולדת ועבור תינוקה תנוחה זו הרבה פחות נוחה או יעילה. מעטות היולדות שיבחרו בתנוחה זו באופן אינטואיטיבי. הסיבה העיקרית לחוסר נוחות עבור היולדת בתנוחה זו נובעת ממעבר מצומצם של חמצן לאזור הרחם והתינוק, הגורמת פעמים רבות לתחושת מחנק ליולדת, ומשקל רב הנח על אזור עצם הזנב והאגן, אשר מצמצמים מאוד את קוטר האגן, כך שהתינוק ואמא צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על מנת ללדת ולהיוולד בשלום. לא תמיד ניתן להתגבר על המגבלות שתנוחה זו יוצרת. תנוחה זו דורשת מהצוות לשנות גישה בצורה דיי קיצונית. צוות המאפשר ליולדת לקחת אחריות על הלידה שלה ועל תינוקה, צוות הרואה באישה יולדת (להבדיל מ-מיולדת), צוות משכיל המבין את השלכות התנוחה הגניקולוגית, לא יתקשה להתגמש ולהשלים ולהתמודד עם תנוחות לידה מגוונות אחרות. תנוחות לידה לשלב יציאת התינוק בחירה אינטואיטיבית של התנוחה הנכונה לך תשרת אותך באופן הטוב ביותר. כפי שנאמר קודם נדיר שאישה תבחר בתנוחה הגינקולוגית ללידה, אך אם זו התנוחה שבחרה, מן הסתם היא משרתת מטרה פיזית כלשהי גם אם מטרה זו אינה ידועה לנו. חשוב לדעת כי ישנן תנוחות לידה רבות נוספות שבחירה אינטואיטיבית תביא אותך אליהן. בתנוחה נכונה תרגישי פחות כאב, או אי נוחות, תסבלי מפחות קרעים, יציאת התינוק תתקצר, אפילו אולי תתקצר משמעותית ותקל על זרימת הדם אל התינוק/ת שלך (כלומר גם התינוק/ת שלך תחוש הקלה). תנועתיות במהלך לידה יולדות רבות מבלות את הלידה ללא כל תנועה. האפידורל השכיח כל כך במקומותינו, גורם לאלחוש מהמותניים ומטה, ועל כן מייצר מצב בו קשה מאוד לאשה לשנות תנוחה. מתוך כך היא מוצאת עצמה על הגב, ללא תנועה. עצם הזנב לחוצה אל המיטה ואינה יכולה להיפתח, מה שגורם לקוטר האגן להישאר צר ולהאט את הלידה. כיון שהיא מאולחשת היא אינה יכולה להרגיש את חוסר הנוחות הקורא לשינוי תנוחה לתנוחה יעילה יותר, ולעיתים כך נגרמת אף מצוקה לתינוק העושה כמיטב יכולתו לרדת ולהתברג באגן הצר מכדי להכיל אותו. תנועתיות מורידה את עוצמת התחושות של האישה וכך מקלה על הכאב, עוזרת לירידת התינוק באגן ובתעלת הלידה, ובכך מקלה גם על מצוקה רגשית ופיזית אצל אמא ותינוק/ת. שינוי תנוחה לפי תחושת האישה- נענועי אגן, הרמת הבטן ואף ריקוד סלואו עם בן/בת הזוג, יכולים לעשות עבודה נהדרת בהקלה ובקידום הלידה. ככל שהצוות המלווה את האישה מנוסה יותר בעבודה עם נשים פעילות בזמן לידה, כך יעילות העבודה תעלה וכתוצאה נראה מוניטור טוב יותר של התינוק/ת, התקצרות שלבי הלידה השונים, וכן פחות פציעות כגון קרעים, ואקומים וניתוחים קיסריים במהלך הלידה. על הכותבות: יהודית שריג ז"ל : פיסיותרפיסטית, מרפאת של רצפת האגן, המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי שיבא יהודית שריג ז"ל הביאה את השיקום הפיזיותרפי של רצפת האגן לישראל בשנות התשעים של המאה הקודמת. הקימה את היחידה האורוגיניקולוגית באיכילוב ובתל השומר. מינדי לוי: CNM MA, מיילדת בית, בעלת "עגולה" – מרכז להיריון, לידה והורות הוליסטית. מיילדת לשעבר בבני ציון ומנחה בקורסי מיילדות. עריכה: שרון פלד ממקימות מרכז פשוט ללדת ומנהלת המרכז. מדריכת הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת בעלת תעודת מטעם מכון HypnoBirthinh האמריקאי, מנחת דמיון מודרך, דולה מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה, ומלווה נשים וזוגות בתהליכי לידה ופוריות. אמא ל-3. בעלת תואר ראשון (MA) בתקשורת ומנהל מטעם המכללה למנהל.
— sharon peled
Upcoming Childbirth Classes