מחשבות על בדיקת צוואר הרחם בהריון ובלידה
"בדקתי שוב , מלבד זה שהצירים ממשיכים וכואבים (אבל נסבלים) יכולה להגיד ממה שאני מבינה זה שפחות כואב לי להכניס לשם את האצבעות ומרגיש לי שממש ממש התרכך שם ואני יכולה להכניס 2 אצבעות ולרווח בינהן וגם מרגיש שפחות צריכה ללכת עם האצבעות אחורה כדי למצוא את הצוואר, כלומר מרגיש שהצוואר קדמי קצת יותר אם אני מתארת נכון"
את המילים המופלאות הללו כתבה הריונית למיילדת שלה במהלך השלב הלטנטי של הלידה.
אז אתחיל מהסוף עימו פתחתי את המאמר – אישה יכולה לבדוק לעצמה את צוואר רחם. ולמה לא בעצם?… זה הגוף שלך, מה יותר טבעי עבורך מלמשש אותו?
שיחה שלי על הנושא עם אימהות נתקלת לעיתים קרובות במבט מבוהל לכן אני רוצה להסביר ולדייק:
אני לא מציעה שתספקי לעצמך שירותי רפואה עצמוניים במקום מיילדת,
אני מציעה שתחקרי ותכירי מקומות חדשים בגופך, מקומות בהם צפויים להתרחש שינויים בזמן תהליך הלידה. אני מציעה הכרות מתוך סקרנות ובריאות. אני מזמינה אותך להפוך למומחית לגוף שלך, וכך מתוך הכרות עימו תוכלי להעריך את התקדמות הלידה עצמה.
את יודעת הכי טוב באיזה קצב להיכנס, איך להרפות, איפה לעצור כדי לא להכאיב ומתי הזמן הכי נכון לך.
לבדיקת פתיחה מדוייקת דרוש ידע אימון וניסיון. ידע וניסיון אשר נמצא בסל הכלים של אנשי הרפואה, אבל כדי להרגיש אם צוואר הרחם שלך עכשיו שונה ממה שהיה לפני תחילת תהליך הלידה, לא דרושה כל מומחיות מיוחדת. את יכולה לשאול את עצמך בסקרנות:
האם צוואר הרחם עכשיו רך יותר? קצר יותר? האם יש שם תחושה יותר פתוחה?
האם אני כבר יכולה להרגיש את כיפת הראש שבדרך אלי?
בשביל לחפש תשובות לשאלות אלו אין צורך להיות מיילדת מקצועית, אין צורך בניסיון ואין צורך בתעודה או הסמכה ממשרד הבריאות…..
עתה לאחר שהבנו כי הדבר אפשרי, נשאלת השאלה:
למה לנו בעצם לבדוק את צוואר הרחם בלידה?
שאלה טובה. בלידות בית בהן המיילדת נמצאת אחת על אחת עם היולדת ומסתכלת עליה בעודה מתקדמת בתהליך הלידה, לעיתים לא תתבצע כלל בדיקת צוואר הרחם היות וישנן המון דרכים אחרות, שאינן פולשניות להעריך את מידת התקדמות האמא בתהליך הלידה. ואם וכאשר תתבצע בדיקה של צוואר הרחם , פעולה זה תעשה כאשר ישנה הכרות ואינטימיות בין המיילדת לבין היולדת.
אולם במסגרת בית החולים, יש צורך בתיעוד ורשום לאורך ציר זמן בגליון מעקב הלידה. הצורך בתיעוד נובע בחלקו מכך שהצוות שילווה אותך מתחלף מדי משמרת ויש צורך מעשי בהעברת מידע לצורך קבלת החלטות בלידה. לכן פרוטוקול הכניסה לחדר לידה מחייב לעיתים קרובות בדיקת צוואר הרחם על מנת שהתקדמות הלידה מרגע זה תוכל להימדד ביחס לנקודת הפתיחה עימה הגיעה האמא לחדר הלידה.
בהמשך תהליך הלידה, בדיקות פתיחה נעשות לעיתים באופן אוטומטי מידי ובלי להתחשב בהשלכות, האם כרגע לומר לאמא מספר של פתיחה ו/או מחיקה יעודד אותה, יחזק אותה? האם היא מעוניינת לדעת? אולי נקדיש רגע לבירור ההשלכות של אמירת תוצאות הבדיקה והאם זה משהו שיעזור או יפריע כרגע לאישה היקרה הזו להמשיך להיות חזקה אמיצה ונחושה בהתמודדותה עם הצירים. הרי ידוע לכל מי שבקי בעולם המיילדות כי בדיקת צוואר הרחם אינה יכולה באמת לנבא לנו כמה זמן נשאר עד לרגע הלידה. עשרות פעמים ניחמתי יולדת כאובה שתוצאת בדיקת הפתיחה היתה "רק" 3 ס"מ ושעה, שעתיים או שלוש שעות לאחר מכן היה תינוק מונח בין ידיה.
בדיקה עצמית עם הדרכה (או ללא הדרכה) בזמן לידה יכולה להעניק לאמא תחושת שליטה בתהליך, הפחתת אי נוחות, מניעת תחושת חדירה זרה בזמן כל כך אינטימי, מניעת טראומה או טראומה חוזרת ואפילו עזרה בהתמודדות עם טראומות בעבר. במילים אחרות – העצמה.
לעיתים להתנסות בכך פעם ראשונה בזמן הלידה יהיה פחות מתאים עבור חלק מהיולדות, מכאן התועלת שבגישה סקרנית להכרת צוואר הרחם בזמן ההריון.
אני מזמינה אותך לרגע לעצום את העיניים ולדמיין את עצמך עוקבת בהריון ותוך כדי תהליך הלידה אחר השינויים בצוואר הרחם שלך, מתוך סקרנות, חווה את הלידה בעוד מימד, מרגש ומפתיע.
סיקרנתי אותך? אז בנימה פרקטית הנה הדרכה קצרה:
בידיים נקיות, בישיבה על קצה האסלה או בעמידה כשרגל אחת מונחת על האסלה או בכריעה שפופה או איך שנח לך.
אפשר להתחיל בהדרגה, התחילי עם הכנסה של אצבע אחת לפתח הנרתיק והמתיני שם תוך כדי נשימה עמוקה ושחרור הכתפיים והצוואר, הוסיפי עוד אצבע.
עתה תוכלי לטפס לאט לאט במעלה הנרתיק למעלה ואחורה ברגישות ותוך הקשבה לתחושות שלך. את תרגישי חלל מרווח ואחריו, בעומק, משהו שמרגיש קצת יותר קשה, שם החלי למשש ולחפש בליטה קטנה. בהריון או בתחילת הלידה בד"כ ה"בליטה" שהיא בעצם צוואר הרחם תהיה יותר אחורית, בהמשך תהליך הלידה צוואר הרחם ישנה את מיקומו, ויעבור קדימה. לאט לאט תוכלי להבחין שיש לו צורה של פייה של בקבוק או של שפתיים בצורת נשיקה.
בפעמים הראשונות קשה להבין מה קורה שם בפנים אבל לאט לאט זה נהיה יותר ברור. וזהו! נעים להכיר, איזה רגע מרגש, זהו צוואר הרחם שלך.
בסוף ההריון הצוואר אמור להיות קשה, ארוך וסגור וגם מעט פונה אחורה לכיוון הישבן. המרקם שלו קצת דומה לסחוס שיש לנו בקצה האף.
כשמתחילה לידה הוא מתרכך, מתקצר, הופך להיות מרכזי, אפילו קידמי ונפתח כמו שאנחנו יודעות כאשר במרכזו מורגש ראש תינוקך.
אחרי כל השינויים האלו האישה יכולה לעקוב, ולהגיד – הוא מרגיש לי יותר רך, הוא יותר קצר (נמחק) או – נדמה לי שהוא נפתח!
ממש אפשר להרגיש את הפתח בפנים מתרחב ואת הצוואר עצמו נהיה יותר דק, ואפשר למשש בתוך הפתח את ראש התינוק שלך!
לפעמים הראש עדיין עטוף בשק מי השפיר.
בשלב יותר מאוחר יותר עם ירידת התינוק באגן תוכלי לעקוב אחר התקדמות ראש תינוקך לכיוון היציאה!
להכניס את האצבעות ולפגוש את כיפת הראש קרובה יותר ויותר אל הפתח החיצוני של הנרתיק.
אוווהוווו, את אמא שיולדת את תינוקה, שלום אמא, שלום תינוק!
בתמונה: מיילדת הבית הדר שיין בודקת לאמא את צוואר הרחם במהלך לידה
