Blog Banner

מחשבות על בדיקת צוואר הרחם בהריון ובלידה

"בדקתי שוב , מלבד זה שהצירים ממשיכים וכואבים (אבל נסבלים) יכולה להגיד ממה שאני מבינה זה שפחות כואב לי להכניס לשם את האצבעות ומרגיש לי שממש ממש התרכך שם ואני יכולה להכניס 2 אצבעות ולרווח בינהן וגם מרגיש שפחות צריכה ללכת עם האצבעות אחורה כדי למצוא את הצוואר, כלומר מרגיש שהצוואר קדמי קצת יותר אם אני מתארת נכון"

את המילים המופלאות הללו כתבה הריונית למיילדת שלה במהלך השלב הלטנטי של הלידה.


אז אתחיל מהסוף עימו פתחתי את המאמר – אישה יכולה לבדוק לעצמה את צוואר רחם. ולמה לא בעצם?… זה הגוף שלך, מה יותר טבעי עבורך מלמשש אותו?

שיחה שלי על הנושא עם אימהות נתקלת לעיתים קרובות במבט מבוהל לכן אני רוצה להסביר ולדייק:

אני לא מציעה שתספקי לעצמך שירותי רפואה עצמוניים במקום מיילדת,

אני מציעה שתחקרי ותכירי מקומות חדשים בגופך, מקומות בהם צפויים להתרחש שינויים בזמן תהליך הלידה. אני מציעה הכרות מתוך סקרנות ובריאות. אני מזמינה אותך להפוך למומחית לגוף שלך, וכך מתוך הכרות עימו תוכלי להעריך את התקדמות הלידה עצמה.

את יודעת הכי טוב באיזה קצב להיכנס, איך להרפות, איפה לעצור כדי לא להכאיב ומתי הזמן הכי נכון לך.

לבדיקת פתיחה מדוייקת דרוש ידע אימון וניסיון. ידע וניסיון אשר נמצא בסל הכלים של אנשי הרפואה, אבל כדי להרגיש אם צוואר הרחם שלך עכשיו שונה ממה שהיה לפני תחילת תהליך הלידה, לא דרושה כל מומחיות מיוחדת. את יכולה לשאול את עצמך בסקרנות:

האם צוואר הרחם עכשיו רך יותר? קצר יותר? האם יש שם תחושה יותר פתוחה?

האם אני כבר יכולה להרגיש את כיפת הראש שבדרך אלי?

בשביל לחפש תשובות לשאלות אלו אין צורך להיות מיילדת מקצועית, אין צורך בניסיון ואין צורך בתעודה או הסמכה ממשרד הבריאות…..

עתה לאחר שהבנו כי הדבר אפשרי, נשאלת השאלה:

למה לנו בעצם לבדוק את צוואר הרחם בלידה?

שאלה טובה. בלידות בית בהן המיילדת נמצאת אחת על אחת עם היולדת ומסתכלת עליה בעודה מתקדמת בתהליך הלידה, לעיתים לא תתבצע כלל בדיקת צוואר הרחם היות וישנן המון דרכים אחרות, שאינן פולשניות להעריך את מידת התקדמות האמא בתהליך הלידה. ואם וכאשר תתבצע בדיקה של צוואר הרחם , פעולה זה תעשה כאשר ישנה הכרות ואינטימיות בין המיילדת לבין היולדת.

אולם במסגרת בית החולים, יש צורך בתיעוד ורשום לאורך ציר זמן בגליון מעקב הלידה. הצורך בתיעוד נובע בחלקו מכך שהצוות שילווה אותך מתחלף מדי משמרת ויש צורך מעשי בהעברת מידע לצורך קבלת החלטות בלידה. לכן פרוטוקול הכניסה לחדר לידה מחייב לעיתים קרובות בדיקת צוואר הרחם על מנת שהתקדמות הלידה מרגע זה תוכל להימדד ביחס לנקודת הפתיחה עימה הגיעה האמא לחדר הלידה.

בהמשך תהליך הלידה, בדיקות פתיחה נעשות לעיתים באופן אוטומטי מידי ובלי להתחשב בהשלכות, האם כרגע לומר לאמא מספר של פתיחה ו/או מחיקה יעודד אותה, יחזק אותה? האם היא מעוניינת לדעת? אולי נקדיש רגע לבירור ההשלכות של אמירת תוצאות הבדיקה והאם זה משהו שיעזור או יפריע כרגע לאישה היקרה הזו להמשיך להיות חזקה אמיצה ונחושה בהתמודדותה עם הצירים. הרי ידוע לכל מי שבקי בעולם המיילדות כי בדיקת צוואר הרחם אינה יכולה באמת לנבא לנו כמה זמן נשאר עד לרגע הלידה. עשרות פעמים ניחמתי יולדת כאובה שתוצאת בדיקת הפתיחה היתה "רק" 3 ס"מ ושעה, שעתיים או שלוש שעות לאחר מכן היה תינוק מונח בין ידיה.


בדיקה עצמית עם הדרכה (או ללא הדרכה) בזמן לידה יכולה להעניק לאמא תחושת שליטה בתהליך, הפחתת אי נוחות, מניעת תחושת חדירה זרה בזמן כל כך אינטימי, מניעת טראומה או טראומה חוזרת ואפילו עזרה בהתמודדות עם טראומות בעבר. במילים אחרות – העצמה.


לעיתים להתנסות בכך פעם ראשונה בזמן הלידה יהיה פחות מתאים עבור חלק מהיולדות, מכאן התועלת שבגישה סקרנית להכרת צוואר הרחם בזמן ההריון.

אני מזמינה אותך לרגע לעצום את העיניים ולדמיין את עצמך עוקבת בהריון ותוך כדי תהליך הלידה אחר השינויים בצוואר הרחם שלך, מתוך סקרנות, חווה את הלידה בעוד מימד, מרגש ומפתיע.


סיקרנתי אותך? אז בנימה פרקטית הנה הדרכה קצרה:

בידיים נקיות, בישיבה על קצה האסלה או בעמידה כשרגל אחת מונחת על האסלה או בכריעה שפופה או איך שנח לך.

אפשר להתחיל בהדרגה, התחילי עם הכנסה של אצבע אחת לפתח הנרתיק והמתיני שם תוך כדי נשימה עמוקה ושחרור הכתפיים והצוואר, הוסיפי עוד אצבע.

עתה תוכלי לטפס לאט לאט במעלה הנרתיק למעלה ואחורה ברגישות ותוך הקשבה לתחושות שלך. את תרגישי חלל מרווח ואחריו, בעומק, משהו שמרגיש קצת יותר קשה, שם החלי למשש ולחפש בליטה קטנה. בהריון או בתחילת הלידה בד"כ ה"בליטה" שהיא בעצם צוואר הרחם תהיה יותר אחורית, בהמשך תהליך הלידה צוואר הרחם ישנה את מיקומו, ויעבור קדימה. לאט לאט תוכלי להבחין שיש לו צורה של פייה של בקבוק או של שפתיים בצורת נשיקה.

בפעמים הראשונות קשה להבין מה קורה שם בפנים אבל לאט לאט זה נהיה יותר ברור. וזהו! נעים להכיר, איזה רגע מרגש, זהו צוואר הרחם שלך. 

בסוף ההריון הצוואר אמור להיות קשה, ארוך וסגור וגם מעט פונה אחורה לכיוון הישבן. המרקם שלו קצת דומה לסחוס שיש לנו בקצה האף.

כשמתחילה לידה הוא מתרכך, מתקצר, הופך להיות מרכזי, אפילו קידמי ונפתח כמו שאנחנו יודעות כאשר במרכזו מורגש ראש תינוקך.

אחרי כל השינויים האלו האישה יכולה לעקוב, ולהגיד – הוא מרגיש לי יותר רך, הוא יותר קצר (נמחק) או – נדמה לי שהוא נפתח!

ממש אפשר להרגיש את הפתח בפנים מתרחב ואת הצוואר עצמו נהיה יותר דק, ואפשר למשש בתוך הפתח את ראש התינוק שלך! 

לפעמים הראש עדיין עטוף בשק מי השפיר.

בשלב יותר מאוחר יותר עם ירידת התינוק באגן תוכלי לעקוב אחר התקדמות ראש תינוקך לכיוון היציאה!

להכניס את האצבעות ולפגוש את כיפת הראש קרובה יותר ויותר אל הפתח החיצוני של הנרתיק.

אוווהוווו, את אמא שיולדת את תינוקה, שלום אמא, שלום תינוק!


בתמונה: מיילדת הבית הדר שיין בודקת לאמא את צוואר הרחם במהלך לידה


— dina rabinovitz
2 אוגוסט 2023
מאמרים נוספים
מחקר חדש ומרגש על היעילות של היפנובירת׳ינג
כמדריכות היפנובירת׳ינג, תמיד האמנו בכוחו של שיטת מונגאן לעזור לנשים לחוות לידות קלות ומספקות יותר. פאולה עצמה השתתפה ביותר משש מאות לידות היפנובירת׳ינג ויכולה להעיד שהן עדינות ומעצימות יותר מהממוצע המקובל. אך כיום נערכים יותר ויותר מחקרים רשמיים התומכים באמונות הללו ומספקים ראיות באשר ליעילות של היפנובירת׳ינג. המחקר החדש והמלהיב הזה משנת 2022 עושה גלים! בינואר 2022 פרסמו שתי אחיות מוסמכות מטורקיה – גונצה בוראן (RN, Ph.D.) והילמיה אקסו (RN, Ph.D.) – את תוצאות מחקרן שנקרא: "השפעת אימון היפנובירת׳ינג על פחד, כאב, שביעות רצון מהלידה ותוצאות לידה: מחקר מבוקר אקראי." הן הובילו את המחקר במטרה לבחון את השפעת הדרכת היפנובירת׳ינג על פחד מלידה (FOC), כאב לידה, שביעות רצון מהלידה ותוצאות הלידה. ממצאיהן תמכו בטענה שהיפנובירת׳ינג יכול לסייע בהפחתת פחד מלידה, הפחתת כאב במהלך הלידה והגברת שביעות הרצון מהלידה. החוקרות לא קיבלו כל תמיכה או מימון חיצוני והצהירו כי אין להן ניגודי עניינים. הסיבה לביצוע המחקר נעוצה בשיעור הניתוחים הקיסריים בטורקיה – 54.4%, רבים מהם קיסריים אלקטיביים – שיעור הגבוה ב־44.4% מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) העומדת על 10%. כפי שהוסבר במחקר, שיעור גבוה של ניתוחים קיסריים הוא סוגיה משמעותית המשפיעה לרעה על בריאות האם והתינוק, ובנוסף מעלה את עלויות הבריאות. לכן, בשנים האחרונות החל משרד הבריאות הטורקי להציע קורסי הכנה ללידה בניסיון להפחית את שיעור הקיסריים האלקטיביים. עם זאת, קורסים אלה מנוהלים כולם על ידי רופאים, אחיות מיילדות ומיילדות. בוראן ואקסו יצאו לבחון האם באמצעות תוכנית הכנה ללידה כמו היפנובירת׳ינג (שנלמדת על ידי מדריכות היפנובירת׳ינג), ניתן להפחית פחד סביב הלידה, להעלות שביעות רצון, להפחית כאב ולהוריד את שיעור הקיסריים האלקטיביים. המחקר נערך עם 80 נשים בריאות בהריון ראשון, שחולקו לשתי קבוצות של 40 נשים: קבוצה אחת השתתפה בקורס היפנובירת׳ינג והקבוצה השנייה לא. הן הוציאו מהמחקר נשים שהשתתפו גם בשיטות הכנה אחרות כמו יוגה ופילאטיס כדי לייחס את הממצאים להיפנובירת׳ינג בלבד. בנוסף, צוות הבריאות לא ידע מי שובצה לאיזו קבוצה, כדי לשמור על אובייקטיביות. מומלץ לעיין במחקר למידע נוסף על אופן בחירת המשתתפות ושמירת האנונימיות. לאחר ניתוח הנתונים הגיעו החוקרות למסקנה הבאה: "המחקר גילה כי נשים שקיבלו הדרכה בהיפנובירת׳ינג במשך ארבעה שבועות, שלוש שעות בכל שבוע, חוו פחות כאב לידה ופחות פחד מלידה, והיו בעלות שביעות רצון גבוהה יותר מהלידה בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת. היעדרם של ניתוחים קיסריים אלקטיביים בקבוצת הניסוי הראה כי הדרכת היפנובירת׳ינג העלתה את שיעור הלידות הווגינליות, הפחיתה את שיעור ההתערבויות בלידה, קיצרה את משך הלידה והובילה ליצירת מגע עור־לעור והנקה ראשונית במהירות רבה יותר." עם הממצאים הללו המליצו בוראן ואקסו כי אחיות, מיילדות וקובעי מדיניות ישלבו תוכניות אלו לצד טיפול טרום־לידתי שגרתי, טיפול קליני ותוכניות הדרכה. הן קראו לאחיות לאפשר לזוגות ליישם את טכניקות ההרפיה, הנשימה והעיסוי שנלמדו בהיפנובירת׳ינג. בנוסף ביקשו לאפשר לנשים "לשתות במהלך הלידה, לנוע בחופשיות בחדר, לבחור את התנוחה המועדפת עליהן, ולאפשר לבעלים להיכנס לחדר הלידה ולספק תמיכה חברתית." נקודה מעניינת נוספת שעלתה במחקר היא שכל הנשים בקורס היפנובירת׳ינג היו מלוות בבני זוגן, אשר בעזרת הידע החדש תמכו בהן לאורך ההיריון והלידה. החוקרות מציינות שמחקרים אחרים הראו כי "חוסר תמיכה במהלך הלידה, פחד מלידה, כאב לידה חזק, זמן לידה ארוך והתערבויות בלידה מפחיתים שביעות רצון מהלידה." הדבר מדגיש את חשיבות התמיכה של בני הזוג, שמעלה שביעות רצון ומפחיתה פחד מלידה – "ובכך מובילה לפחות התערבויות ולזמני לידה קצרים יותר." שמנו לב כי המחקר כלל רק נשים ממעמד בינוני עד גבוה, בעלות השכלה תיכונית ומעלה. אנו מקוות שבעתיד ייערכו מחקרים גדולים ומגוונים יותר, כולל נשים ממעמד נמוך, נשים שילדו בעבר (בלידה נרתיקית או קיסרית), ונשים עם הריונות בסיכון גבוה. הנתונים פורצי הדרך הללו ממחישים עד כמה היפנובירת׳ינג היא שיטה עוצמתית ועד כמה הכנה ללידה חיונית לבריאותנו הפיזית והנפשית ולבריאות ילדינו. כחברה, עלינו לחנך מחדש את עצמנו להפסיק לפחד מהלידה ולהתחיל לאמץ את רגע הבריאה הזה. נשים בהריון חייבות לקבל תמיכה מבני זוגן, מחבריהן וממשפחותיהן. וצוותי הבריאות חייבים לאפשר לנשים את החופש ליישם כל טכניקה שמתאימה להן, לנוע בחופשיות במהלך הלידה, וללדת בכל תנוחה שנוחה להן. כתבת שירה כרמן אג׳י קישור למחקר: https://journals-sagepub-com.rproxy.tau.ac.il/doi/full/10.1177/10547738211073394
— Paula Ajiפאולה אג'י
לידה טבעית
זאת לידה שניה, אך באופן מפתיע הרגשתי הרבה פחד לפני שהיא התחילה. אולי כי זכרתי כמה זה כואב, אולי כי עכשיו כשאני כבר אמא "יש לי מה לאבד". היה לי כל כך חשוב שמי שנמצא סביבי במקום הכי אינטימי, הכי פגיע, יאמין בי. וכך היה.  עוד בליווי ההריון עם מיילדת דינה שפירא בר-שביט העלתי את החששות שלי שהתקבלו בהבנה. לצד מקצועיות בלתי מתפשרת דינה עזרה לי להרגיש בנוח עם כל מה שאני מרגישה וחווה. תרגלתי הרפייה לאורך כל ההריון עם מדיטציה מודרכת שעודדה אותי להישאר רפויה, רגועה, מרוכזת ובשליטה.  הצירים התחילו ברביעי בחצות ונמשכו לא סדירים עד שישי לפנות בוקר, אז נעזרתי בטנס בשביל להמשיך לנוח ולשמור על הכוחות שלי. דינה הגיעה שישי בבוקר וישר הרגשתי שזהו- הגענו לרגע המיוחל, אנחנו עוד מעט פוגשים את הקטנה שלי. בשלב הזה כבר לא הייתה תחושה של זמן אבל להפתעתי הייתי מאוד רגועה, מרוכזת ובשליטה, בדיוק כמו שתרגלתי.  בשביל ללדת בלי התערבויות ומשככי כאבים למדתי שצריך לעבור באומץ דרך שערי הרגשות העמוקים ביותר, לאפשר להרגיש את הכאב והפחד הכי עמוקים שלרוב אנחנו מחביאים מעצמינו ולשחרר אותם. דינה השכילה לעודד את בעלי לקחת חלק פעיל מאוד בלידה הזו, וכך שניהם היו שם לתמוך בי, לעודד אותי ולהחזיק עבורי את האמונה שאני מסוגלת וחזקה יותר ממה שאני מרשה לעצמי להאמין. אני חושבת שיותר מהפן הפיזי והכאב, הפן הריגשי הוא תמיד האתגר האחרון אותו צלחנו ביחד בלידה- בכנות, באומץ ומסירות לתהליך.  לונה יצאה לאויר העולם באותו יום שישי קסום בבוקר, בציר אחד, בקלילות, בבריאות איתנה. אני הפכתי לאמא בשנית. קילפתי בדרך עוד שכבה של כאב מהנפש, אפשרתי ללב שלי להתרחב. תודה לנוכחים, תודה לגוף שלי, תודה לדרך הלא פשוטה שאני בוחרת בה שוב ושוב, אך המתגמלת ביותר- ללדת בנוכחות מלאה, לאפשר לעצמי להרגיש עד הסוף ובכנות את כל מה שיש לעולם להציע.
— דינה שפירא בר-שביט
קורס הכנה ללידה טבעית
לביאות עושות את זה, שימפנזות עושות את זה, אפילו זברות עושות את זה בלי שום בעיה. אז למה רק בנות חוה צריכות קורס מיוחד להכנה ללידה טבעית?שאלה מעולה, באמת למה צריך בכלל ללמוד משהו שהוא טבעי?הרי כל הקטע שזה טבעי, בלי התערבות ובא לנו ספונטנית או אינטואיטיבית או משהו... אז נכון, לביאות, שימפנזות, זברות, חתולות או כל נקבה ממשפחת היונקים בטבע עושות את זה בפשטות, בלי יותר מדי הסתבכויות, בלי שום קורס ובלי דף הוראות מכל סוג. הן גם עושות את זה מהר יותר מאיתנו ומסתבכות הרבה פחות, וכל זה בלי קורס הכנה ללידה ובטח לא קורס הכנה ללידה טבעית. אז מה הבעיה????? אבל בואו נזכור שהן גם עושות את זה "בבית", או בעצם במאורה או מחבוא שהן בוחרות לבד ומכינות מראש. הן עושות את זה בדר"כ בחשיכה, בפרטיות מוחלטת ובלי הפרעות. ואולי יותר חשוב הן לא יודעות פרטים חשובים כמו "בעצב תלדי בנים" או "חחח....נראה אותך בציר הראשון" וכד'. שימפנזות, זברות וחתולות יודעות שהן יכולות לסמוך רק על עצמן, לא על רופא, מיילדת, דולה או אחות. רק הן עצמן מיילדות את התינוקות (הגורים) שלהן. גם אם נשווה את הנשים המודרניות לאחיותינו משבטים מרוחקים או תרבויות מסורתיות, נראה הבדלים עצומים בגישה ללידה ולכן גם באופן הניהול שלה. אם תחשבי על זה רגע, העניין של האישה המודרנית המצויה בתחום ההריון והלידה, בטח הלידה הטבעית מצומצם מאוד, עד...שהיא עצמה בהריון. תחום ההיריון והלידה כל כך רחוק מתחומי העניין שלנו, וכל כך לא זמין עבורנו, שרובנו ממש בורות בנושא. אנחנו כבר לא חיים במשפחות מורחבות 'בחמולות', כך שאנו לא חיות את היום יום שלנו עם נשים הרות, לא ממש מקשיבות לסיפורי לידה של נשים אחרות אשר קרובות לנו, ובטח שלא נוכחות בלידה. ממש עד לפני כמה עשרות שנים, כאשר רובנו חיינו במשפחה מורחבת נשים ילדו בבית. כלומר ילדות היו נוכחות בעת הלידה של האחים הצעירים שלהם, או עזרו עם נשות הבית האחרות בעת לידה של שכנה, אחות גדולה או קרובת משפחה אחרת. הן היו חשופות לאופן התמיכה ביולדת וגם לסיפורי הלידה שלהן. כך התרחשה למידה טבעית. אמנם לא פורמלית אך חזקה באותה מידה, אם לא חזקה בהרבה. זה היה "קורס טבעי" ללידה טבעית. בנוסף, אנחנו כבר לא יולדות בתנאים שהיינו יולדות בהן פעם. יש יגידו שהשינוי מבורך, יש יגידו שלא, בכל מקרה השינוי הוא העניין. תחשבי על ההבדל העצום בין אישה הכורעת ללדת בביתה לבין אישה הנאלצת לצאת מהבית, לנסוע ברכב לבי"ח, לצאת מהאוטו, להכנס לבי"ח, לעבור תהליך קבלה של שעתיים-שלוש, ואז לעבור שוב לחדר לידה. להתכנס פנימה ולהתרכז ואז שוב להיות מופרעת על ידי ביקור רופאים. הצורך להתחבר למד לחץ דם/מוניטור/עירוי נוזלים לא קיים אצל השימפנזה, הלביאה או הזברה. לטובה או לרעה, אף אחד לא אומר להן מה לעשות ושהן לא מתקדמות מהר מספיק או שהן מתקדמות מהר מדי. אף אחד לא אומר להן שזה נורא קשה או שהן לא יכולות לעבור את זה, ואף אחד לא מציע להן אפידורל. לא אומרים להן שהתינוק שלהן קטן/גדול מדי או שהאגן שלהן צר מדי. בקיצור שימפנזה, לביאה וזברה יולדות ללא כל הפרעה. קורס הכנה ללידה טבעית בא בעצם להשלים את הפער שנוצר ולתת כלים שיעזרו ליולדת להתגבר על כל ההפרעות והסטיות מהקו הטבעי של הלידה. קורס הכנה ללידה טבעית נותן ליולדת את הידע הרחב על תהליך הלידה. ידע מושכל שהנקבה האנושית צריכה, פשוט בגלל אנושיותה המודרנית. קורס הכנה טוב ללידה טבעית ייתן ליולדת גם כלים נכונים ומעשיים, שהשימפנזה, הלביאה והזברה יודעות אותם לבד, תכלס גם הנקבה האנושית (בתנאי שלא יפריעו לה). איך לנשום כמו הזברה, לזוז כמו השימפנזה ולנהום כמו הלביאה. קורס הכנה ללידה טבעית שהוא ממש קורס מעולה, ייתן כלים גם למלווה הלידה של האישה. כיצד לשמור על 'בועת הלידה' השקטה של האישה, כיצד לא להפריע ומתי באמת היא צריכה עזרה. קורס הכנה ללידה טבעית הוא בעצם קורס המוחק את הידע המודרני לגבי לידה וחושף את הזוג לכל כך הרבה ידע אחר. כי בואו נודה על האמת-אף אחד לא חיכה לידע המודרני על מנת ללדת ובכל זאת העולם על סף התפוצצות אוכלוסין. 
— sharon peled
תנוחות ותנועתיות בלידה
כשאנו מדמיינות לידה אנו רגילות לדמיין את היולדת שוכבת על הגב במיטה. זו המחשבה שרוב היולדות מגיעות איתה ללידה. נוהג זה מחוזק מצד אחד ע"י האופן בו משתקפת לידה בסרטים ומצד שני על ידי שימוש ממושך במוניטור, עירוי נוזלים ותרופות ומתן אלחוש אפידורלי, ההופכים את הירידה מהמיטה מסובכת ומסוכנת. אם זאת לא מפתיע לגלות כי כאשר מאפשרים ליולדת חופש תנועה, כמעט תמיד היא תנצל אותו, כיוון שנוח הרבה יותר להתנועע בחופשיות ולשנות תנוחות מדי פעם מאשר לשכב ללא כל תנועה באותה תנוחה זמן ממושך. שינויי תנוחות ותנועתיות יכולים להקל מאוד על היולדת ועל התינוק מבלי לגרום לכאב נוסף ואף להקל עליו. כאשר אישה חופשיה להקשיב לגופה היא מעלה את הסיכוי להתאים את מנח האגן לתנוחת התינוק, וכך להקל כאב על עצמה ולהקל את הדרך על תינוקה. אישה החופשיה להתנועע במהלך הלידה מאפשרת שינוי במפרקי האגן, ועל ידי כך שינוי בתנוחת העובר תוך כדי התקדמותו באגן ובתעלת הלידה. המשמעות הפרקטית של הקלה כזו היא קיצור זמן הלידה והמעטה בסיבוכים. תנוחות לשלב הלידה הראשון: תחילת הלידה-פתיחה מלאה בשלב הראשון של הלידה כל אחת מהתנוחות המצורפות יכולה להיות תנוחה טובה. בחירת התנוחה הנכונה תהיה בהלימה לנוחות האישה. תנוחה נכונה תנצל את כוח הכבידה, תעביר חמצן בצורה טובה לתינוק, תאפשר ליולדת מנוחה בהפסקות שביו הצירים, תמנע לחץ על אזור הסקרום, תאפשר לחץ דם תקין לאמא ודופק תקין לעובר, תקדם את הלידה ותעזור לתינוק להתמקם במנח אידיאלי להמשך התקדמות הלידה. שלב הלידה: פתיחה 10 ועד יציאת התינוק התנוחה הגניקולוגית ללידה בתנוחת הלידה הגינקולוגית ה"רגילה" היולדת שוכבת שטוחה על גבה. תנוחה זו נוחה מאוד לצוות הרפואי המטפל ומאפשרת לו זוית ראיה ועבודה נוחה. עבור צוות התופס עצמו אחראי על הלידה והרואה עצמו כמיילד של האישה, זו התנוחה הטובה ביותר. אך עבור היולדת ועבור תינוקה תנוחה זו הרבה פחות נוחה או יעילה. מעטות היולדות שיבחרו בתנוחה זו באופן אינטואיטיבי. הסיבה העיקרית לחוסר נוחות עבור היולדת בתנוחה זו נובעת ממעבר מצומצם של חמצן לאזור הרחם והתינוק, הגורמת פעמים רבות לתחושת מחנק ליולדת, ומשקל רב הנח על אזור עצם הזנב והאגן, אשר מצמצמים מאוד את קוטר האגן, כך שהתינוק ואמא צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על מנת ללדת ולהיוולד בשלום. לא תמיד ניתן להתגבר על המגבלות שתנוחה זו יוצרת. תנוחה זו דורשת מהצוות לשנות גישה בצורה דיי קיצונית. צוות המאפשר ליולדת לקחת אחריות על הלידה שלה ועל תינוקה, צוות הרואה באישה יולדת (להבדיל מ-מיולדת), צוות משכיל המבין את השלכות התנוחה הגניקולוגית, לא יתקשה להתגמש ולהשלים ולהתמודד עם תנוחות לידה מגוונות אחרות. תנוחות לידה לשלב יציאת התינוק בחירה אינטואיטיבית של התנוחה הנכונה לך תשרת אותך באופן הטוב ביותר. כפי שנאמר קודם נדיר שאישה תבחר בתנוחה הגינקולוגית ללידה, אך אם זו התנוחה שבחרה, מן הסתם היא משרתת מטרה פיזית כלשהי גם אם מטרה זו אינה ידועה לנו. חשוב לדעת כי ישנן תנוחות לידה רבות נוספות שבחירה אינטואיטיבית תביא אותך אליהן. בתנוחה נכונה תרגישי פחות כאב, או אי נוחות, תסבלי מפחות קרעים, יציאת התינוק תתקצר, אפילו אולי תתקצר משמעותית ותקל על זרימת הדם אל התינוק/ת שלך (כלומר גם התינוק/ת שלך תחוש הקלה). תנועתיות במהלך לידה יולדות רבות מבלות את הלידה ללא כל תנועה. האפידורל השכיח כל כך במקומותינו, גורם לאלחוש מהמותניים ומטה, ועל כן מייצר מצב בו קשה מאוד לאשה לשנות תנוחה. מתוך כך היא מוצאת עצמה על הגב, ללא תנועה. עצם הזנב לחוצה אל המיטה ואינה יכולה להיפתח, מה שגורם לקוטר האגן להישאר צר ולהאט את הלידה. כיון שהיא מאולחשת היא אינה יכולה להרגיש את חוסר הנוחות הקורא לשינוי תנוחה לתנוחה יעילה יותר, ולעיתים כך נגרמת אף מצוקה לתינוק העושה כמיטב יכולתו לרדת ולהתברג באגן הצר מכדי להכיל אותו. תנועתיות מורידה את עוצמת התחושות של האישה וכך מקלה על הכאב, עוזרת לירידת התינוק באגן ובתעלת הלידה, ובכך מקלה גם על מצוקה רגשית ופיזית אצל אמא ותינוק/ת. שינוי תנוחה לפי תחושת האישה- נענועי אגן, הרמת הבטן ואף ריקוד סלואו עם בן/בת הזוג, יכולים לעשות עבודה נהדרת בהקלה ובקידום הלידה. ככל שהצוות המלווה את האישה מנוסה יותר בעבודה עם נשים פעילות בזמן לידה, כך יעילות העבודה תעלה וכתוצאה נראה מוניטור טוב יותר של התינוק/ת, התקצרות שלבי הלידה השונים, וכן פחות פציעות כגון קרעים, ואקומים וניתוחים קיסריים במהלך הלידה. על הכותבות: יהודית שריג ז"ל : פיסיותרפיסטית, מרפאת של רצפת האגן, המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי שיבא יהודית שריג ז"ל הביאה את השיקום הפיזיותרפי של רצפת האגן לישראל בשנות התשעים של המאה הקודמת. הקימה את היחידה האורוגיניקולוגית באיכילוב ובתל השומר. מינדי לוי: CNM MA, מיילדת בית, בעלת "עגולה" – מרכז להיריון, לידה והורות הוליסטית. מיילדת לשעבר בבני ציון ומנחה בקורסי מיילדות. עריכה: שרון פלד ממקימות מרכז פשוט ללדת ומנהלת המרכז. מדריכת הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת בעלת תעודת מטעם מכון HypnoBirthinh האמריקאי, מנחת דמיון מודרך, דולה מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה, ומלווה נשים וזוגות בתהליכי לידה ופוריות. אמא ל-3. בעלת תואר ראשון (MA) בתקשורת ומנהל מטעם המכללה למנהל.
— sharon peled
תאריכי קורסים קרובים