1. היפנוברת׳ינג / 
  2. פוסטים שלי מהבלוג

הבלוג שלנו

מאמרים

מאמרים
מאמרים

קורס הכנה ללידה טבעית

לביאות עושות את זה, שימפנזות עושות את זה, אפילו זברות עושות את זה בלי שום בעיה. אז למה רק בנות חוה צריכות קורס מיוחד להכנה ללידה טבעית?שאלה מעולה, באמת למה צריך בכלל ללמוד משהו שהוא טבעי?הרי כל הקטע שזה טבעי, בלי התערבות ובא לנו ספונטנית או אינטואיטיבית או משהו... אז נכון, לביאות, שימפנזות, זברות, חתולות או כל נקבה ממשפחת היונקים בטבע עושות את זה בפשטות, בלי יותר מדי הסתבכויות, בלי שום קורס ובלי דף הוראות מכל סוג. הן גם עושות את זה מהר יותר מאיתנו ומסתבכות הרבה פחות, וכל זה בלי קורס הכנה ללידה ובטח לא קורס הכנה ללידה טבעית. אז מה הבעיה????? אבל בואו נזכור שהן גם עושות את זה "בבית", או בעצם במאורה או מחבוא שהן בוחרות לבד ומכינות מראש. הן עושות את זה בדר"כ בחשיכה, בפרטיות מוחלטת ובלי הפרעות. ואולי יותר חשוב הן לא יודעות פרטים חשובים כמו "בעצב תלדי בנים" או "חחח....נראה אותך בציר הראשון" וכד'. שימפנזות, זברות וחתולות יודעות שהן יכולות לסמוך רק על עצמן, לא על רופא, מיילדת, דולה או אחות. רק הן עצמן מיילדות את התינוקות (הגורים) שלהן. גם אם נשווה את הנשים המודרניות לאחיותינו משבטים מרוחקים או תרבויות מסורתיות, נראה הבדלים עצומים בגישה ללידה ולכן גם באופן הניהול שלה. אם תחשבי על זה רגע, העניין של האישה המודרנית המצויה בתחום ההריון והלידה, בטח הלידה הטבעית מצומצם מאוד, עד...שהיא עצמה בהריון. תחום ההיריון והלידה כל כך רחוק מתחומי העניין שלנו, וכל כך לא זמין עבורנו, שרובנו ממש בורות בנושא. אנחנו כבר לא חיים במשפחות מורחבות 'בחמולות', כך שאנו לא חיות את היום יום שלנו עם נשים הרות, לא ממש מקשיבות לסיפורי לידה של נשים אחרות אשר קרובות לנו, ובטח שלא נוכחות בלידה. ממש עד לפני כמה עשרות שנים, כאשר רובנו חיינו במשפחה מורחבת נשים ילדו בבית. כלומר ילדות היו נוכחות בעת הלידה של האחים הצעירים שלהם, או עזרו עם נשות הבית האחרות בעת לידה של שכנה, אחות גדולה או קרובת משפחה אחרת. הן היו חשופות לאופן התמיכה ביולדת וגם לסיפורי הלידה שלהן. כך התרחשה למידה טבעית. אמנם לא פורמלית אך חזקה באותה מידה, אם לא חזקה בהרבה. זה היה "קורס טבעי" ללידה טבעית. בנוסף, אנחנו כבר לא יולדות בתנאים שהיינו יולדות בהן פעם. יש יגידו שהשינוי מבורך, יש יגידו שלא, בכל מקרה השינוי הוא העניין. תחשבי על ההבדל העצום בין אישה הכורעת ללדת בביתה לבין אישה הנאלצת לצאת מהבית, לנסוע ברכב לבי"ח, לצאת מהאוטו, להכנס לבי"ח, לעבור תהליך קבלה של שעתיים-שלוש, ואז לעבור שוב לחדר לידה. להתכנס פנימה ולהתרכז ואז שוב להיות מופרעת על ידי ביקור רופאים. הצורך להתחבר למד לחץ דם/מוניטור/עירוי נוזלים לא קיים אצל השימפנזה, הלביאה או הזברה. לטובה או לרעה, אף אחד לא אומר להן מה לעשות ושהן לא מתקדמות מהר מספיק או שהן מתקדמות מהר מדי. אף אחד לא אומר להן שזה נורא קשה או שהן לא יכולות לעבור את זה, ואף אחד לא מציע להן אפידורל. לא אומרים להן שהתינוק שלהן קטן/גדול מדי או שהאגן שלהן צר מדי. בקיצור שימפנזה, לביאה וזברה יולדות ללא כל הפרעה. קורס הכנה ללידה טבעית בא בעצם להשלים את הפער שנוצר ולתת כלים שיעזרו ליולדת להתגבר על כל ההפרעות והסטיות מהקו הטבעי של הלידה. קורס הכנה ללידה טבעית נותן ליולדת את הידע הרחב על תהליך הלידה. ידע מושכל שהנקבה האנושית צריכה, פשוט בגלל אנושיותה המודרנית. קורס הכנה טוב ללידה טבעית ייתן ליולדת גם כלים נכונים ומעשיים, שהשימפנזה, הלביאה והזברה יודעות אותם לבד, תכלס גם הנקבה האנושית (בתנאי שלא יפריעו לה). איך לנשום כמו הזברה, לזוז כמו השימפנזה ולנהום כמו הלביאה. קורס הכנה ללידה טבעית שהוא ממש קורס מעולה, ייתן כלים גם למלווה הלידה של האישה. כיצד לשמור על 'בועת הלידה' השקטה של האישה, כיצד לא להפריע ומתי באמת היא צריכה עזרה. קורס הכנה ללידה טבעית הוא בעצם קורס המוחק את הידע המודרני לגבי לידה וחושף את הזוג לכל כך הרבה ידע אחר. כי בואו נודה על האמת-אף אחד לא חיכה לידע המודרני על מנת ללדת ובכל זאת העולם על סף התפוצצות אוכלוסין. 

— 

תנוחות ותנועתיות בלידה
כשאנו מדמיינות לידה אנו רגילות לדמיין את היולדת שוכבת על הגב במיטה. זו המחשבה שרוב היולדות מגיעות איתה ללידה. נוהג זה מחוזק מצד אחד ע"י האופן בו משתקפת לידה בסרטים ומצד שני על ידי שימוש ממושך במוניטור, עירוי נוזלים ותרופות ומתן אלחוש אפידורלי, ההופכים את הירידה מהמיטה מסובכת ומסוכנת. אם זאת לא מפתיע לגלות כי כאשר מאפשרים ליולדת חופש תנועה, כמעט תמיד היא תנצל אותו, כיוון שנוח הרבה יותר להתנועע בחופשיות ולשנות תנוחות מדי פעם מאשר לשכב ללא כל תנועה באותה תנוחה זמן ממושך. שינויי תנוחות ותנועתיות יכולים להקל מאוד על היולדת ועל התינוק מבלי לגרום לכאב נוסף ואף להקל עליו. כאשר אישה חופשיה להקשיב לגופה היא מעלה את הסיכוי להתאים את מנח האגן לתנוחת התינוק, וכך להקל כאב על עצמה ולהקל את הדרך על תינוקה. אישה החופשיה להתנועע במהלך הלידה מאפשרת שינוי במפרקי האגן, ועל ידי כך שינוי בתנוחת העובר תוך כדי התקדמותו באגן ובתעלת הלידה. המשמעות הפרקטית של הקלה כזו היא קיצור זמן הלידה והמעטה בסיבוכים. תנוחות לשלב הלידה הראשון: תחילת הלידה-פתיחה מלאה בשלב הראשון של הלידה כל אחת מהתנוחות המצורפות יכולה להיות תנוחה טובה. בחירת התנוחה הנכונה תהיה בהלימה לנוחות האישה. תנוחה נכונה תנצל את כוח הכבידה, תעביר חמצן בצורה טובה לתינוק, תאפשר ליולדת מנוחה בהפסקות שביו הצירים, תמנע לחץ על אזור הסקרום, תאפשר לחץ דם תקין לאמא ודופק תקין לעובר, תקדם את הלידה ותעזור לתינוק להתמקם במנח אידיאלי להמשך התקדמות הלידה. שלב הלידה: פתיחה 10 ועד יציאת התינוק התנוחה הגניקולוגית ללידה בתנוחת הלידה הגינקולוגית ה"רגילה" היולדת שוכבת שטוחה על גבה. תנוחה זו נוחה מאוד לצוות הרפואי המטפל ומאפשרת לו זוית ראיה ועבודה נוחה. עבור צוות התופס עצמו אחראי על הלידה והרואה עצמו כמיילד של האישה, זו התנוחה הטובה ביותר. אך עבור היולדת ועבור תינוקה תנוחה זו הרבה פחות נוחה או יעילה. מעטות היולדות שיבחרו בתנוחה זו באופן אינטואיטיבי. הסיבה העיקרית לחוסר נוחות עבור היולדת בתנוחה זו נובעת ממעבר מצומצם של חמצן לאזור הרחם והתינוק, הגורמת פעמים רבות לתחושת מחנק ליולדת, ומשקל רב הנח על אזור עצם הזנב והאגן, אשר מצמצמים מאוד את קוטר האגן, כך שהתינוק ואמא צריכים לעבוד הרבה יותר קשה על מנת ללדת ולהיוולד בשלום. לא תמיד ניתן להתגבר על המגבלות שתנוחה זו יוצרת. תנוחה זו דורשת מהצוות לשנות גישה בצורה דיי קיצונית. צוות המאפשר ליולדת לקחת אחריות על הלידה שלה ועל תינוקה, צוות הרואה באישה יולדת (להבדיל מ-מיולדת), צוות משכיל המבין את השלכות התנוחה הגניקולוגית, לא יתקשה להתגמש ולהשלים ולהתמודד עם תנוחות לידה מגוונות אחרות. תנוחות לידה לשלב יציאת התינוק בחירה אינטואיטיבית של התנוחה הנכונה לך תשרת אותך באופן הטוב ביותר. כפי שנאמר קודם נדיר שאישה תבחר בתנוחה הגינקולוגית ללידה, אך אם זו התנוחה שבחרה, מן הסתם היא משרתת מטרה פיזית כלשהי גם אם מטרה זו אינה ידועה לנו. חשוב לדעת כי ישנן תנוחות לידה רבות נוספות שבחירה אינטואיטיבית תביא אותך אליהן. בתנוחה נכונה תרגישי פחות כאב, או אי נוחות, תסבלי מפחות קרעים, יציאת התינוק תתקצר, אפילו אולי תתקצר משמעותית ותקל על זרימת הדם אל התינוק/ת שלך (כלומר גם התינוק/ת שלך תחוש הקלה). תנועתיות במהלך לידה יולדות רבות מבלות את הלידה ללא כל תנועה. האפידורל השכיח כל כך במקומותינו, גורם לאלחוש מהמותניים ומטה, ועל כן מייצר מצב בו קשה מאוד לאשה לשנות תנוחה. מתוך כך היא מוצאת עצמה על הגב, ללא תנועה. עצם הזנב לחוצה אל המיטה ואינה יכולה להיפתח, מה שגורם לקוטר האגן להישאר צר ולהאט את הלידה. כיון שהיא מאולחשת היא אינה יכולה להרגיש את חוסר הנוחות הקורא לשינוי תנוחה לתנוחה יעילה יותר, ולעיתים כך נגרמת אף מצוקה לתינוק העושה כמיטב יכולתו לרדת ולהתברג באגן הצר מכדי להכיל אותו. תנועתיות מורידה את עוצמת התחושות של האישה וכך מקלה על הכאב, עוזרת לירידת התינוק באגן ובתעלת הלידה, ובכך מקלה גם על מצוקה רגשית ופיזית אצל אמא ותינוק/ת. שינוי תנוחה לפי תחושת האישה- נענועי אגן, הרמת הבטן ואף ריקוד סלואו עם בן/בת הזוג, יכולים לעשות עבודה נהדרת בהקלה ובקידום הלידה. ככל שהצוות המלווה את האישה מנוסה יותר בעבודה עם נשים פעילות בזמן לידה, כך יעילות העבודה תעלה וכתוצאה נראה מוניטור טוב יותר של התינוק/ת, התקצרות שלבי הלידה השונים, וכן פחות פציעות כגון קרעים, ואקומים וניתוחים קיסריים במהלך הלידה. על הכותבות: יהודית שריג ז"ל : פיסיותרפיסטית, מרפאת של רצפת האגן, המכון הגסטרואנטרולוגי, מרכז רפואי שיבא יהודית שריג ז"ל הביאה את השיקום הפיזיותרפי של רצפת האגן לישראל בשנות התשעים של המאה הקודמת. הקימה את היחידה האורוגיניקולוגית באיכילוב ובתל השומר. מינדי לוי: CNM MA, מיילדת בית, בעלת "עגולה" – מרכז להיריון, לידה והורות הוליסטית. מיילדת לשעבר בבני ציון ומנחה בקורסי מיילדות. עריכה: שרון פלד ממקימות מרכז פשוט ללדת ומנהלת המרכז. מדריכת הכנה ללידה בשיטת פשוט ללדת בעלת תעודת מטעם מכון HypnoBirthinh האמריקאי, מנחת דמיון מודרך, דולה מטעם המרכז הישראלי לחינוך ללידה, ומלווה נשים וזוגות בתהליכי לידה ופוריות. אמא ל-3. בעלת תואר ראשון (MA) בתקשורת ומנהל מטעם המכללה למנהל.
— sharon peled
שירותים חינמיים ומתנות נוספות
הצוות של פשוט ללדת נמצא כאן כדי לתמוך בך בימים טרופים אלו של מתח וחוסר וודאות. אנו מציעות מגוון רחב של שירותים ומתנות על מנת לתת לשפע של ההיפנוברת׳ינג להגיע לכמה שיותר משפחות בתקופה מאתגרת זאת. כאן תוכלו לראות את כל המתנות שאנו מציעות ואיך ניתן לקבל אותן. הרצאות הרצאות לנשים בהריון ואחרי לידה: על מנת להירשם להרצאה תשלחו וואטסאפ לפשוט ללדת- 054-2223003 14/11 14:30 לזרוע זרעים נכונים לאכילה נכונה- חשיבות התזונה מתינוק לפעוט עם דוקטור קרין רוזנפלד 19/11/23 20:00 איך תרגיעי את הגוף והנפש - מפגש תרגול עם אבישג אורן ודנה רייכמן 27/11/23 20:30 טכניקות הרפייה ורגיעה להריון ולידה עם מאיה רזניק דלאל 30/11/23 20:30 חיבור עם ההריון ותינוקך ברחם בימים של לחץ עם פאולה אג׳י 7/12 20:30 הוספת איזון בהריון בחיי היום יום עם דינה רבינוביץ קורסים וקבצים דיגיטליים נחיתה רכה - קורס הכנה לאחרי לידה של שרון פלד ותמי טסלר קורס דיגיטלי להכנה לחודש הראשון לאחר לידה. מה קורה יום אחרי יום בשבוע הראשון, כיצד להתארגן לקראת הלידה, סדנת הנקה, זוגיות אחרי לידה ועוד המון נושאים חשובים. נא להירשם כאן קורס דיגיטלי- ״לרקוד ללידה פעילה״ של אורטל כהן קורס תנועה, מחול והעצמה לנשים הרות בכל שלב. נכנסים לקישור ומקישים קוד קופון: darom. לינק לקורס קובץ שמע של דימיון מודרך בנושא חיבור עם התינוק שלך של פשוט ללדת הזדמנות להתחבר פנימה עם עצמך ועם תינוקך ולהתנתק מכל הרעש בחוץ ניתן להוריד מעמוד הבית של פשוט ללדת, לגלול למטה לאזור של קובץ שמע חינמי- כאן בעמוד הבית קובץ שמע של מדיטציה להריון של ללי זינגר חיבור פנימה והשקטת התודעה ביוטיוב "הכל בסדר" וכאן באתר פשוט ללדת דמיון מודרך לילדים לפני השינה + שיר ערש של ללי זינגר קובץ שמע שניתן לקבל דרך קבוצת הוואטסאפ של ללי- כאן דמיון מודרך מקורי ללידה לפי בת/בן של ללי זינגר קובץ שמע שניתן לקבל דרך קבוצת הוואטסאפ של ללי- כאן טיפולים ושירותים ליווי דולה בלידה לנשים שבן זוגן במילואים עם שירה קורן ליווי באיכילוב, תל השומר, מעייני הישועה, לידת בית באזור תל אביב/רמת גן, כולל מפגש לפני הלידה, הלידה, ומפגש אחרי הלידה תדברו עם שירה קורן- 053-4228440 מעגל נשים הריון ולידה עם דינה רבינוביץ ועוד נשות מקצוע 4.12.23 קיבוץ רמת השופט, משפ׳ חכים, 19:00 הרשמה למפגש התומך בטלפון 0547999483 קורס הכנה ללידה לנשים מהעוטף עם יהודית היימן נשמח להזמין נשים מהעוטף להצתרף לקורס היפנוברת׳ינג בעלות סמלית באזור השרון או בזום לפרטים והרשמה- יהודית 054-6445405 קורס הכנה ללידה לנשים מהעוטף עם שחר שיינפלד נשמח להזמין נשים מהעוטף להצתרף לקורס היפנוברת׳ינג בעלות סמלית באזור פרדס חנה/כרכור לפרטים והרשמה- 0544698950 שיחה אישית עם מיילדת בוואטסאפ עם נורית שורץ שלונסקי יש לך שאלה על הריון, לידה או הנקה, מוזמנת להתייעץ- 054-2874292 שיחת יעוץ טלפוני אישי עם מיילדת עם דינה שפירא בר-שביט מוזמנות להתיעץ עבור כל שאלה- 052-4771806 ייעוץ הנקה עם ורד ובר ללא עלות עבור תושבי העוטף והמפונים מהצפון והדרום טלפוני או פרונטאלי לפי הצורך, לדבר עם ורד- 054-3301813 שיעורי יוגה הריון בזום עם קרין ורד פרומר אפשר לתאם בטלפון עם קרין 0544907418 טיפול עיסוי/דיקור עם שחר שיינפלד טיפול של 45 דקות בעיסוי/דיקור לנשות הדרום שנמצאות באיזור פרדס חנה לתאום מול שחר- 054-4698950 התייעצות עבור כל נושא בהקשר להריון ולידה עם תני ירוס דולה ומדריכת הכנה ללידה טלפונית/זום/מפגש אישי בכרכור, כלים לפוגג מתח והכנה לקראת הלידה. לשלוח וואטסאפ עם פרטי תקשורת לתני על מנת מפגש/שיחה. 0544806500 יעוץ הנקה עם תמי עופר טלפוני או פרונטלי בחולון והסביבה. ללא עלות למי שבעלה מגוייס או מהעוטף. לדבר עם תמי- 050-5073589 מפגש הכנה להנקה, יעוץ הנקה טלפוני עם מעין בן פז ילדתי! מה עכשיו? ידע וכלים מעשיים לשעות ולימים הראשונים אחרי הלידה תיאום בוואטסאפ 9725449498+ מפגש התחלה רכה פרטני עם חאגית ראמי כהן מפגש פרטני בזום בכל נושא המעסיק אותך הקשור להריון, לידה, והורות ראשנית. חגית היא דולה, מדריכת הכנה ללידה הנקה והורות ראשונית, nlp ודמיון מודרך לקבוע מפגש- 050-4407000
— Talya Aji Demriטליה אג׳י דמרי
הערכת פתיחת צוואר רחם
כשאת בלידה או מתקרבת, את עשויה לפתח קו סגול שעובר אנכית מפי הטבעת שלך לחלק העליון בין לחיי הישבן."קו הישבן הסגול", כפי שהוא מכונה לעתים קרובות, אמור להופיע לראשונה כאשר צוואר הרחם נפתח בין אפס לשני סנטימטרים. לפעמים הוא חלש מאוד בעוד באחרות הוא די מודגש, אבל נראה שהוא קיים בכ-75% מהלידות. תיאוריית הקו הסגול היא שיטה פשוטה לבדיקה עצמית של פתיחה שיכולה לשמש יולדות והתומכים שלהן השיטה פחות פולשנית מבדיקות צוואר הרחם המסורתיות. התיאוריה מבוססת על נתונים שנצפו של מיילדות ורופאים. מחקרים מראים באופן עקבי בין הופעת הקו הסגול הדק הזה לבין פתיחת צוואר הרחם, כפי שנמדד בבדיקות נרתיקיות מסורתיות. אמנם לא כולן יפתחו קו סגול לפני שהן נכנסות ללידה, אבל רוב הנשים כן. אם את מפתחת קו סגול דק, את יכולה למדוד את אורכו כדי לקבל מושג כללי לגבי פתיחת צוואר הרחם שלך. אמנם לא כדאי להסתמך על שיטה זו בלבד, ותמיד צריך לשים לב לסימנים אחרים של התקדמות הלידה כמו אורך הציר וזמן הפוגה בין ציר לציר, אבל זה יכול להיות פיסת ידע מצוינת שיש בערכת הכלים שלך. הנה איך מודדים את "קו הישבן הסגול" - הקו יתחיל בפי הטבעת שלך וירוץ כלפי מעלה לעבר פסגת לחיי הישבן. ככל שהלידה שלך מתקדמת, הקו אמור לגדול לאורכו, לזוז עוד ועוד במעלה הצד האחורי שלך. אולי לך יהיה קשה לראותו אך מלווה הלידה שלך יוכל להציץ בסדק הישבן שלך לפני תחילת הצירים. זה יכול גם להיות מועיל לצלם איך זה נראה בדרך כלל כדי שניתן יהיה להשוות אותו לאיך שהוא נראה במהלך הצירים.תמונה להמחשה - בקשי ממלווה הלידה שלך להשתמש בסרט מדידה גמיש כדי למדוד את אורך הקו. הדרך הקלה אם תהי בעמידת שש. אם אין לך סרט מדידה גמיש, את יכולה להשתמש בחוט ואז להחזיק אותו כנגד סרגל או מטר.אורך הקו הסגול בכל שלב של פתיחה יכול להשתנות מאישה לאישה ולכן המדידות הבאות הן הערכה בלבד.כאשר את בפתיחה של 1-2 סנטימטרים, הקו הסגול צריך להיות באורך של כ-3-6 ס"מ, להתחיל בפי הטבעת שלך ולעבור אנכית למעלה בין לחיי הישבן לכיוון מעלה. כאשר את בפתיחה של 3-6 ס"מ, סביר להניח שהקו יהיה כ-5-8 ס"מ. בנקודה שבה צוואר הרחם שלך בפתיחה 7-8 ס"מ, את יכולה לצפות שהקו הסגול יהיה איפשהו בין 7-9 ס"מ. זכרי כי הקו עשוי להיות חלש מאוד או מודגש, כאילו צויר בעט.עד שהפתיחה תהיה 9-10 ס"מ (מה שנחשב לפתיחה מלאה ומצביע על סוף שלב צירי פתיחה ומחיקה), הקו הסגול הדק צריך להיות באורך של כ-8-11 ס"מ. למרות שזה נקרא "הקו הסגול", הצבע והמראה של הקו הדק הזה יכולים להיראות שונים לגמרי בהתאם לאישה. במקרים מסוימים, הקו עשוי להיראות אדום או חום והמראה והבהירות של הקו יכולים להיראות שונים בהתאם לצבע העור ולגוון של היולדת. לפעמים הקו הוא קו מוגדר ולפעמים נראה מפוזר כמו חבורה (מכה). אם את רואה את הקו הסגול אבל לא בלידה, זה כנראה סימן שתהליך הלידה החל או יתחיל די בקרוב.
— מאיה רזניק דלאל

סיפורי לידה

סיפורי לידה
סיפורי לידה

סיפור הלידה של מאיה

היי פאולה! אני כבר המון זמן רוצה לכתוב לך ולא יצא…  אבל חשוב לי להגיד לך המון תודה. הדברים שלימדת אותנו בקורס היו כל כך חשובים ברגעי האמת ועזרו לנו יותר ממה שאפשר להסביר במילים! לפני חודשיים בערך ב12.12 נולדה מיכאלה 🙂 בשבוע 41+5 … אין ספק שבפעם הבאה אני מקשיבה לעצתך ולא מספרת על התאריך המשוער כי ההמתנה הייתה מאוד מאתגרת. הגענו לביקורת בבית חולים קפלן וראו מיעוט מים- כנראה שהייתה ירידת מים סמויה. אחרי שעתיים ירדו ממש מים- הם היו מעט עכורים אז הכניסו אותנו לחדר לידה. מההתחלה הלחיצו אותנו לזרז- ואנחנו השתמשנו בעצתך ושאלנו אם נוכל להתייעץ על זה- שאמרו לנו שניקח שעתיים ונסתובב בבית חולים על מנת לוודא שזו ירידת מים, ידענו שזה לא מצב חירום וזה אפשר לנו לקחת אוויר ולתכנן מחדש. לא יודעת אם את זוכרת אבל היינו אמורים ללדת בבית יולדות בגדרה והסיטואציה שנקלענו אליה לא אפשרה את זה. בהתחלה זה היה מאוד מתסכל אבל אז שוב נזכרתי בך ושאמרת לנו שנחליט איך אנחנו רוצים ללדת ואז נשחרר את זה כי זאת הלידה של התינוקת והיא תחליט בעצמה. זה עזר לי מאוד. אחרי כמה שעות הביאו לי זירוז כי הלידה התחילה ספונטנית אבל עברו המון שעות מאז ירידת המים וכבר לא רצו לחכות.. הסכמתי ותוך כדי עבדתי עם הצירים כדי לקדם את הלידה. וכעבור 9 שעות של צירים אינטנסיבים בגלל הפיטוצין וללא אפידורל מיכאלה נולדה- חיונית עירנית ומתוקה מאוד. הטכניקות שלמדנו בקורס מאוד עזרו לי לעבור את זה ובעיקר כל הידע שהעברת לנו – כך לדוגמא שהרופא נכנס ב6:00 וחצי ואמר שכמעט אין לי פתיחה ושיש עוד המון זמן ידעתי שזה לא אומר כלום (למזלי הרב עופרית מהבית יולדות הייתה איתי, תיזכרה אותי וחיזקה אותי אל מול המערכת הזאת ועזרה לי לעבוד עם הצירים ולהתקדם) ובאמת כעבור פחות משעתיים הייתה פתיחה מלאה וילדתי לתדהמת הרופא הספקן 🙂 אני חייבת לציין שהמיילדות במחלקה היו מדהימות וממש לא התערבו. אז למרות כל התגלגלות האירועים שהיתה באמת רחוקה ממה שציפיתי לו- הצלחנו 🙂 אני לא מפסיקה להמליץ לכל מי שמסביבי על השיטה המדהימה הזאת. אני מודה לך כל כך על הכל. מקווה שנתראה בהמשך הדרך. מאיה (ורועי ומיכאלה) מהקורס של ספטמבר

— פאולה אג'י

סיפורי ילדים מאת מיילדת בית
בזמן שאני מכינה תיק ביה"ס לתבלי בן ה-7, אני חושבת מה הסיכוי שאני יוצאת הלילה ללידת בית בדיוק ביום החשוב לו, ה- 1.9 ? באותו היום בערב אני מקבלת טלפון מדנה: "דינה יורדים לי המים"... תבל הקטן שומע את השיחה ומתחיל לבכות. הוא נעצב שכנראה לא אקח אותו לכיתה בשנת לימודים חדשה. בכל זאת זה כיתה ב'.  כן כן, זה בדיוק מה שקרה...מה הסיכוי? ומה הסיכוי שאספיק לחזור לפני שהוא יוצא? אני מחליטה לא להבטיח לו, כדי שלא יתאכזב. אומרת שאביא תמונה של פיצקי (שם הבטן של התינוק) חמוד חמוד. אבל תבלי כבר לא ממש רוצה להיות מיילד כמו פעם... אני שוכבת על ידו עד שהוא נרגע ונרדם. קמה ומורידה ציוד ללידת בית לאוטו, אני ברגשות מעורבים. אלה הרגעים בהם אני מבינה כמה מורכבת רגשית העבודה שלנו, כמה אנחנו מקריבות. המשפט שהיקום מסדר הכל במקומו- אני תמיד אומרת אותו לעצמי, וגם הפעם.  לידה עם ירידת מים צריכה להתקדם בבית עד הבוקר, כדי שלא נצטרך לעבור לפי הנוהל לבית החולים לקבל אנטיביוטיקה. ברגעים שנראה שלידה נעצרת, אני מציעה הומאופתיה ושלושתינו עושים תרגילי ספינינג בייביז, ומרגיש לי שפיצקי מתמקם בפנים מחדש. מדהים! אני חושבת. פתאום דנה מסתכלת לי בעיניים ואומרת: "דינה אני חושבת שאני לא מסוגלת לעשות את זה", ואני מבינה שהיא עושה את זה ממש בקרוב. אנחנו יורדים למטה, שניהם נכנסים לבריכת לידה מחובקים, נושמים. ותוך חצי שעה פיצקי מגיח ישר אל ידיהם של הוריו האוהבים. השעה סביב שלוש בלילה, כולם מאושרים, ואני מאושרת כפליים. אני מגיעה הביתה בשבע להעיר את תבלי, והוא מחייך אלי חיוך הקסם הענק שלו: "אמא את חזרת, את איתי!".
— דינה שפירא בר-שביט
חיכינו לך הרבה זמן
חיכינו לתינוק הזה כל כך הרבה זמן... הקטן המופלא שלנו הגיע בשבוע 41 + 4, אחרי מסע לידה ארוך ומלא תפניות. ביום שישי לפנות בוקר התעוררתי עם צירים קלים, היום וכבר עברתי את שבוע 41 החלטנו לגשת לבית החולים למעקב. במהלך הביקורת היו האטות במוניטור העוברי, הרופאה ביקשה שנישאר לזירוז לידה ואף העלתה את האופציה של ניתוח קיסרי כאופציה שכרגע עומדת על השולחן. ההתלבטות הייתה קשה, המוניטורים הנוספים שעשינו היו תקינים, מאוד רצינו לחזור הביתה ולתוכניות הלידה המקוריות שלנו מצד שני אי אפשר התעלם מהמוניטור שלא היה תקין ושסביר שמעיד על בעיה. לאחר התייעצויות עם הדולה החלטנו להשאר ללילה השגחה ולקבל החלטות בבוקר בהתאם למוניטורים שיהיו לאורך הלילה. בשבת בבוקר, לאחר לילה של מוניטורים תקינים ביקשנו להשתחרר במטרה להמשיך צירים בבית כמו שתרגלנו ולחזור לחדר הלידה במצב לידה. את יום השבת העברנו עם כדור הבוטן, הפיזיו, הכריות, השמנים, המגע, ההרפיות וכל הטוב שלמדנו בקורס ההכנה ללידה. אפילו זכינו במוצ"ש לשעתיים טיפול במים בבריכה עם דינה (שליוותה אותנו צמוד במהלך הלידה בתור דולה), בן זוגי הכין לנו סל פיקניק לבריכה ובין לבין השחרורים וקבלת הצירים בציפה רפייה בבריכה גם נשנשנו אבטיח ומיני פינוקים. חזרנו הביתה מהבריכה כאשר תדירות הצירים עלתה ודינה כבר נשארת איתנו ואני צפה לי בין ציר לציר, מנסה לשמור כוחות כמה שניתן. מגיע בוקר יום ראשון, אני עדיין לטנטית, אנחנו מחליטים לעבור להמשיך בבית החולים. בניגוד למצבי יומיים קודם, הפעם אני עם פתיחה של 4 ס"מ!!!!!, מחיקה 90%, צוואר רך ואמצעי... איזו התקדמות, גל של אופטימיות שוטף אותנו והכל עבודת יד שלי. נכנסנו לחדר לידה, זמן קצר לאחר שהתמקמנו בחדר דפוס ההאטות הפך נוכח בצורה שלא מאפשרת להמשיך את הלידה כפי שתכננו. העברנו את ניהול הלידה לידי הצוות המצויין של בית החולים. עברנו ללידה רפואית, עם הרבה קבלה שזה חלק מהמבוך הלא צפוי של מסע הלידה, וחלק ממנו הוא גם לקבל החלטות מודעות כהורים שדואגים לשלום התינוק שלהם. הרגשנו שהצוות מנהל את המצב ברגישות ומקצועיות כשהמטרה כרגע היא לסיים את הלידה בצורה ואגינלית ובבריאות מלאה לי ולתינוק. בהמצלת הדולה שלנו קודם להתערבויות לקחתי אפידורל מתוך הבנה כי לא אוכל להיות יותר תנועתית כאשר הניטור של התינוק חייב להיות מדוייק כשאני סטטית. אחרי כ8 שעות שבהן הצלחתי לישון לסירוגין אחרי שלושה ימים ללא שינה, הרופאים שוחחו עימנו כי המוניטור לא תקין, משהו מפריע לתינוק, יתכן ולחץ כלשהו על חבל הטבור במהלך הצירים ושהסיכוי להמשיך ללידה ואגינלית פוחתת משמעותית ועלול להגביר את סיכון לחיי התינוק שלנו. כחלק מהמבוך לקחנו החלטה מודעת והלכנו לניתוח קיסרי. אז אחרי כל הדרמה... יצא הפלא הזה לעולם והלב לא מפסיק להתרחב 🥰 דינה רבינוביץ, מדריכת ההיפנוברטינג שלנו והדולה שלנו, לך אנו רוצים להוכיר תודה, על הקורס המעשיר שעזר לנו בכל שלבי המסע הזה הן ברמה הפיזית והן הרגשית. היכולת לנשום, להעזר בהרפיות ובחשיבה חיובית והמנטרה "הדבר הטוב הבא" ליוו אותנו לא מעט... על הליווי הצמוד שלך כדולה שלנו, על החיזוק, התמיכה, הייעוץ, הליווי והתמיכה בהתחלת הנקה אחרי ניתוח קיסרי והפרדה מהתינוק בשל צהבת על רקע סוג דם, יוווו כמה שזה היה קשוח!!!! עצם הנוכחות שלך איתנו עשתה את ההבדל כך שיצאנו עם חווית לידה טובה ומעצימה, וזה די מדהים בפני עצמו בהתחשב במה שעברנו, זכינו!
— דינה רבינוביץ
סיפור לידתה של נגה
סיפור הלידה של נגה (יעל וסתיו) 1.8.23  ההריון שלי עם נגה (הריון ראשון) עבר בצורה נינוחה, נעימה ומחוברת. בן זוגי ואני עשינו קורס הכנה לללידה אצל דינה רבינוביץ, בחרנו דולה שתלווה אותנו בלידה, קראתי ספרי הכנה ללידה, תרגלתי יוגה ועוד. למדתי וקראתי הרבה על לידה פעילה וטבעית ורציתי מאוד לנסות להעניק את החוויה הזאת לעצמי, תוך חיבור ללידה כתהליך טבעי ואמונה שהגוף שלי יודע ללדת. למרות כל ההכנות, וההבנה לאורך ההריון שהלידה היא אירוע לא צפוי עם הרבה תפניות, כשירדו לי המים בשבוע 36+1 הייתי מאוד מופתעת ואפילו מבוהלת. בזכות ההכנות שעשינו, בן הזוג ואני הצלחנו לא להיכנס יותר מידי ללחץ ובחרנו לנסוע ללניאדו, שם היינו בסיור מספר ימים לפני כן, וכי ידענו שהגישה שם סבלנית כלפי ירידת מים וזירוזים. ארזנו תיק לבית חולים (כי עוד לא היה 😊) ונסענו. את הימים שלאחר מכן העברנו בעיקר בהכנות נפשיות לכך שעוד רגע תהיה לנו תינוקת קטנה ושהלידה שכל כך התכוננו אליה מתקרבת. הגישה בבית החולים היתה סבלנית ורק כ-60 שעות לאחר שהגענו התחילו להמליץ ברצינות על זירוז בציטוטק. היות וראינו שהמדדים של הקטנה טובים, ובזכות הידע שצברנו, העזנו להחליט לחכות עוד קצת ולתת לה להיות מוכנה לצאת בזמנה. בבוקר שלאחר מכן, בשל חשש למים מקוניאליים, כבר נכנסנו לחדר לידה עם זירוז של פיטוצין. הלידה עצמה היתה מסע ארוך, של 28 שעות מרגע הכניסה לחדר לידה. מלאה בשערים רגשיים, מנטליים ופיזיים. את חלקה הראשון העברנו תוך היעזרות רבה בתנועתיות ובתנוחות שלמדנו בקורס, לצד הקשבה להרפיות שדינה שלחה שלנו, ותוך השריית אווירה של התרגשות וציפייה. שמנו מוסיקה, רקדנו דרך הצירים והשתדלנו לנוח לקראת החלקים האינטנסיביים שעתידים לבוא. לאט לאט הצירים התחזקו וכך גם ההתמודדות נהייתה מאתגרת יותר. לאחר כ12 שעות בחדר לידה הצטרפה אלינו הדולה ועזרה ברגישות ודיוק גדול להעביר את הצירים. בשלב הזה כבר איבדתי תחושת זמן, אבל לאחר שעות רבות של התמודדות עם הצירים שהולכים ומתחזקים ועייפות גדולה של הגוף החלטתי לקחת גז צחוק. ההחלטה היתה טובה ומשחררת והגיעה ברגע הנכון. אחרי שהכאב התגבר גם על גז הצחוק והגוף כבר היה סחוט, החלטתי לבקש גם אפידורל. למרות שרציתי לידה טבעית, ההחלטה הרגישה לי טובה ונכונה, כי הייתי קשובה לעצמי, לתינוקת ועם חמלה כלפי עצמי. האפידורל איפשר לי מנוחה של כמה שעות שלאחריה הגיעה שלב היציאה של נגה, שהיה קשה ומאתגר אך גם מאוד פעיל ומרגש. בסיום מעל שעה של שינוי תנוחות, דחיפות, הרפיות והרבה כוח רצון, נגה שלנו הגיחה לעולם. לצד העייפות הגדולה היינו באדרנלין מטורף. הלידה היא כנראה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיי מהרבה בחינות, אבל היכולת לעבור אותה בצורה חיובית ומלאה בבחירה, השאירה חוויה עוצמתית, מרגשת ובלתי נשכחת. בדיעבד אני יכולה להגיד על ההכנות שעשיתי, שגם אם בפועל הלידה שלי היתה עם התערבויות רפואיות, עצם הידיעה שיש לי בחירה בכל שלב, שאני סומכת על הגוף שלי ועל טבע הלידה, וההחזקה בגישה חיובית ובכלים שאספתי, כל אלו חיזקו אותי מאוד והפכו את חוויית הלידה לחוויה המדהימה שהיתה.
— דינה רבינוביץ
לפעמים חלומות מתגשמים-לידה שנייה
לפני הלידה הראשונה שלנו עשינו את קורס ההכנה ללידה של פשוט ללדת. זו הייתה הכנה מצויינת עבורנו וחווינו לידה טובה ולכן לקראת הלידה השנייה שלנו ביקשנו מדינה (שליוותה אותנו גם בלידה הקודמת) להכין אותנו בכמה מפגשי רענון לקראת הלידה הקרבה. מרגע שהתחלנו סמכתי על דינה לחלוטין, ידעתי שאני בידיים טובות ויכולתי לשחרר ולהרגיש מיד בנוח. במפגש האחרון לפני הלידה, בתחילת שבוע 38, דינה עשתה לי טיפול במים שהיה מרגיע, נפלא ולתחושתי קידם מאוד את המוכנות שלי ללידה. שבוע 38+6, הרגשתי לאורך כל היום גלים כמו כאבי מחזור. הנחתי שהלידה תתפתח בלילה אבל היו בזמן הזה רק כמה צירים בודדים שמנעו ממני לישון. שבוע 39+0, שישי בבוקר, התעוררתי סביב 6:00 לצירים סדירים שהיו עדיין חלשים יחסית. עדכנתי את דינה ב-6:30 והתחלתי לתזמן. בעלי ארגן את הבן הגדול לגן ואחרי שהוא הלך הצירים התחזקו והיו צפופים יותר אבל עדיין נסבלים. חשבתי שיהיה נחמד אם עד שהגדול יסיים את הגן כבר ייוולד לו אח אבל לא באמת האמנתי שמצב כזה יכול לקרות (בכל זאת, יום שישי והגן מסתיים ב-12...). עדכנתי את דינה סביב 8:30 במצב והיא יצאה אלינו. הידיעה שהיא מגיעה להיות איתנו בבית בזמן הצירים הרגיעה ועזרה מאוד. העברנו את הצירים על כדור פיזיו כשעמית מעסה לי את הגב. ב-9:10 בערך דינה הגיעה, נכנסה מיד לעמדת המעסה של הגב התחתון, עמעמה את האורות, דאגה שאשתה ושיהיה לי נוח ושאחשוב מחשבות טובות ונעימות. אחרי שעה בערך היא הציעה שנאפה עוגת יום הולדת לכבוד התינוק, התחלנו להוציא את המצרכים ובמקביל הצירים הפכו ליותר חזקים ואינטנסיבים ולכן ויתרנו על העוגה והתקבלה ההחלטה לצאת לבית החולים. הנסיעה הייתה מאתגרת ואיזה מזל שיכולתי להישען על דינה בדרך בזמן שעמית נהג... נכנסנו לבני ציון בערך ב-10:40. אני לא זוכרת בדיוק את מה שקרה שם אבל הרגשתי שיש מלא אנשים סביבי. ניסו להשכיב אותי על אלונקה בדרך לחדר לידה ולא הסכמתי, הרגשתי שיהיה לי נוח יותר במצב כריעה ושאם אשכב זה יכאב מדי. הגענו לחדר ועדיין הייתה התקהלות סביבי עם מלא שאלות על מסמכים ופרטים ועדכונים על ההיריון בזמן שעמית עם כל הניירת טרם הגיע היות וחיפש חנייה. ואני.... בכלל לא במצב לענות. ביקשתי שיניחו לי ואני זוכרת שדינה גם ניסתה להרחיק קצת את כל האחיות ושיתנו לי מרחב. אני זוכרת שהכניסו לי מחט לעירוי בכוח וזה כאב אבל לא הייתי במצב של להתנגד... הראש שלי היה במקום אחר. הייתי בסוג של עמידת שש על המיטה והחזקתי את המשענת שלה ובכל ציר השמעתי כל מיני קולות. דינה ניסתה לעזור לי למקד את הקולות עם הנשימה אבל לא יכולתי להקשיב, הרגשתי שהקולות שאני משמיעה עוזרים לי להתרכז קצת פחות בכאב. באיזשהו שלב נרטבתי בבת אחת מזרם מים חזק. זה ריגש אותי כי בלידה הקודמת לא הרגשתי את ירידת המים והפעם הרגשתי ירידת מים ממש כמו בסרטים... היו עוד כמה צירים חזקים וכואבים והרגשתי שאני ממש מתעייפת אבל הגיע איתם גם לחץ חזק בטוסיק וידעתי שזה אומר שהלידה מתקרבת. תהיתי כמה כואב זה עוד הולך להיות ואז הגיע השלב של טבעת אש והיה לי ברור שהתינוקי ממש אוטוטו בחוץ ועדיין הרגשתי חוסר אונים ושאני חייבת לעצור כי זה יותר מדי אבל באותה עת אני לא מסוגלת אלא להתמסר. לא הרגשתי בכלל צורך לדחוף, להפך – הרגשתי שאין טעם כי יש שם משהו גדול מדי שלחיצה לא תצליח להוציא ושזה רק יכאיב לי יותר. אני חושבת שהתנוחה הזו של חצי עמידה אפשרה לתינוק שלי פשוט להחליק למטה... הרגשתי אותו יורד ותוך כדי פשוט נשמתי ודינה עודדה אותי ואחרי רגע הוא כבר היה בחוץ. הוא נולד ב-10:54, כך שכל הטירוף הזה בחדר הלידה לקח פחות מרבע שעה... ולבן הגדול שלי באמת נולד אח לפני שהסתיים הגן. הגענו ללדת בבני ציון בעקבות ההמלצה של דינה על חדרים חדשים ומפנקים. את האמבטיה החדישה לא הספקתי לנצל בכלל, אבל הרגעים שאחרי הלידה, בחדר מרווח ומול נוף מהמם, היו מושלמים. הנקתי ונחתי ובעיקר לא האמנתי שהלידה עברה כל כך מהר. דינה עזרה לי להתקלח כבר בחדר הלידה והרגשתי שאני על ענן... בימים שאחרי הלידה דינה הגיעה לבקר וכמו בלידה הקודמת ממש הצילה לנו את ההנקה ועזרה לנו לבסס את החיבור. הייתה חוויית לידה עוצמתית ומדהימה והבחירה בדינה שוב ובטכניקות של פשוט ללדת היו הדבר הכי טוב שיכולנו לתת לעצמנו  
— דינה רבינוביץ
הריון אחד ושתי לידות-לידה ראשונה
הלידה הזאת הייתה קשה, ארוכה, כואבת, וגם יפה, קסומה, ומלמדת   אמ;לק: לידה ראשונה, ארוכה, בשני חלקים מתאגרים, שונים מאוד, אך משלימים ומתכנסים לרגע אחד של קסם. לידה שלימדה אותי שללידה הקצב משלה, שלא להכל יש הסבר, שתוכניות לא תמיד מתממשות, ובעיקר כמה כוח יש בי אבל גם מה הם גבולות היכולת שלי.   קצת רקע: משבוע 38 אני בחופש מעבודה, קוראת סיפורי לידה, מקננת מסדרת את הבית, מסיימת לקרוא את לידה פעילה, עושה תרגילי מתיחות הכנה ללידה, תרגולי הרפיה ונשימות ובעיקר מרגישה שכל רגע זה מתחיל. בשבוע 39 מדי פעם מרגישה גלים של כאבי מחזור באמצע הלילה ומתרגשת שמשהו מתקרב. מספר שבועות שלפני הלידה אני ואיתן (בעלי) הלכנו לקורס הכנה ללידה אצל דינה רבינוביץ. קורס מדהים, לימד אותנו כל כך הרבה והכין אותנו הכי שאפשר ללידה, לצמתים שנפגוש לאורך המסע ולהחלטות שנצטרך לקבל, ולימים אחריה. מה שמצחיק זה שאיתן בהתחלה ממש לא היה בקטע של לשבת בקבוצה בשישי בבוקר ולדבר על לידה... אבל בסוף ממש שמח שעשינו את זה ואמר "אני לא מאמין איך זה הגיוני להגיע ללידה מבלי לעשות קורס כזה". את דינה שהעבירה את הקורס, לקחנו כדולה ללידה, אחת ההחלטות הכי טובות שעשינו.   תחילת צירים: שבוע 40, יום חמישי בבוקר, מתעוררת ב-4 בבוקר עם תחושה של כאב מתמשך אבל נסבל בגב תחתון ובטן תחתונה שמתגבר בגלים והולך בקצבים לא סדירים. כל היום עובר עם צירים ממש נסבלים והפקק הרירי משתחרר בטיפטופים. לגמרי ברור שהלילה הבא יהיה שונה. אזור 22:00 המרווחים בין הצירים מתקצרים לכדי 5 דקות וב-2 בלילה כבר ברווח של 2-3 דקות כאשר אני מרגישה צורך בתמיכה על מנת להתמודד עם הגלים. מבינים שזה הזמן לקרוא לדינה, הדולה האגדית שלנו. (קצת מחשבות בצד) לא מבינה בכלל איך אפשר להתכונן ללידה בלי קורס כמו שעברנו עם דינה. מעבר לתכנים הטכניים והרפואיים של הלידה, עשינו הרבה הכנה רגשית, עבדנו על פחדים, על הדרכים בהן הבן זוג יכול לעזור בלידה, התמודדות עם תסריטי הלידה השונים והיכולת להתסגל לכל תפנית שתהיה בלידה, ואפילו הכנה ממש מקיפה להנקה. בלי קשר לקורס השתתפתי בשני מפגשי מעגלי נשים שדינה עורכת בסטודיו שלה פתוח לכל מי שמעוניינת להגיע, בנוכחות של מיילדות בית, יועצת הנקה ודולות בצפון. כחלק מהליווי לידה הכרנו גם את הדולה המגבה של דינה, שיראל המקסימה, שנכחה במפגש בבית אצלנו מה שנתן תחושה שגם אם במקרה דינה בדיוק תהיה בלידה אחרת אנחנו נהיה בידיים טובות. כחלק מהליווי, דינה עושה גם טיפול במים לשפר את האיזון של התינוקת באגן, שהיה מדהים וממש עשה תחושה שהתפנה לקטנה מקום לזוז בבטן ושאפשר לה להתבסס באגן (ממש הצלחתי לנשום טוב יותר אחרי שעשינו את המפגש הזה, היה לי קוצר נשימה עד אז). כל כך הרבה פחדים היו בי לקראת הלידה הזאת, וכל המעטפת הזאת של דינה והמעגלי נשים, פשוט הביאו אותי למצב של נחת בשבועיים שלפני הלידה. פשוט חיכיתי בתחושה מלאה של מוכנות נפשית ופיזית והצלחתי לשים את רוב הפחדים בצד. אז חוזרים לסיפור, דינה מגיעה בדיוק בזמן (באמצע הלילה) שכבר דרוש פה אקסטרה גיבוי להתמודד עם הצירים שמתחילים להיות ממש אינטנסיבים וכואבים.   אז... לידת בית 🏠? בשונה מכל מה שהיה בתכנון בראש במהלך ההריון, כבר במהלך הקורס ההכנה ללידה ובמעגלי נשים, התבשלה אצלי בפנים התחושה שלידת בית היא לגמרי אפשרות עבורנו ואפילו התחיל להיות לי קוסם הרעיון הזה של פשוט להישאר בבית בסביבה הנוחה והמוכרות ולהתמודד בתוך בריכה חמימה בסלון עם כל גל שיבוא מוקפת באנשים שבחרתי שרק רוצים בטובתי. במעגל הנשים יצרתי קשר עם מיילדת בשם הדר שיין  ועשיתי איתה הכנה כך שאם בזמן הלידה זה ירגיש נכון להישאר בבית, היא תוכל ללוות אותי ללידת בית. וזמן קצר אחרי שדינה הגיעה והצירים התגברו להם בקצב ובאינטנסיביות, קיבלנו את ההחלטה להישאר בבית. איתן, בעלי האהוב התחיל לנפח בריכה בזמן שהתמודדתי עם הגלים. ישובה על כדור פיזיו ונשנענת על השולחן בזמן שדינה או איתן עושים עיסוי ועוזרים לעשות תנועות אגן. היינו גם במקלחת, בעמידת שש, ומה לא... אך כמובן שהכי נעים ועוזר היה להיכנס לבריכה החמימה באמצע הסלון (כמה שבועות לפני זה, זה היה נראה לי מדע בדיוני, שאני אעשה כזה דבר, אבל זה ממש הרגיש הדבר הנכון). 5 בבוקר, הדר מגיעה, סיכמנו שהדר תבדוק פתיחה אך בלי לספר לי מה היא כדי למנוע לחצים סביב הסטטוס במספרים ולאפשר להתמקד בהתמודדות עם כל גל שמגיע והתינוקת שכל גל כזה מקדם שאפגוש. וככה העברתי כמה שעות טובות בבריכה עם צירים כואבים מאוד וכאלה שפחות, קולות נמוכים של נשימה ומנוחה קצרה כשפתאום היה איזה רווח של חסד בין הגלים כדי לנוח, מעברים למקלחת וחזרה לבריכה, רגעים של לוחץ לי בטוסיק כאילו יש לי קקי והנה זה תכף קורה, המון חיזוקים ותנועות שדינה והדר עזרו לעשות במים, כמעט שעה במים ביחד עם איתן שעוזר לי בזמן הציר ושימש כמשענת לנוח בין לבין, תחושות של עוד רגע אני יולדת ופוגשת את הקטנה שגידלתי בבטן כל כך הרבה זמן, ורגעים של יאוש שזה יקח עוד שנים, ואיך אני שורדת עוד גל כזה, תרגילי ספיניג בייביס תוך כדי צירים שבתקווה יקדמו עיניינים, מים שפקעו בבריכה, ומוניטורים מושלמים של הקטנה בבטן שהדר דאגה לעשות בזמנים הנכונים שהרגיעו שהכל איתה טוב. היה גם איזה פרץ פתאומי של רוח מלחמה שנכנסה בי שנתנה אנרגיה מחודשת להמשיך להתמודד עם הכאב שהעברתי במקלחת, והוציא ממני את כל הקללות האפשרויות שהיו קיימות לי במוח בכל פעם שהגיע ציר. בקיצור מבוך ארוך ומגוון של תחושות, פחדים, שמחות, תקוות, יאוש וגם אושר על כל המעטפת המדהימה של דינה הדר ואיתן אהובי שהיו שם כל רגע. וקחו לכן לטיפ אגדי של דינה: להצמיד קרש חיתוך לגב תחתון וללחוץ חזק בזמן ציר עושה ניסים.   ואז הגענו לקצה.. שלי לפחות: אז ה"כמה שעות" התארכו להן לכמעט 12 שעות של התמודדות. לקראת 3 אחהצ של יום שישי (צירים התחילו ב4 בוקר של יום חמישי) התחלתי ממש ממש להתייאש, והרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להמשיך ככה ורק רוצה שיפסיק הכאב, מה שבפני עצמו היה נראה כמו התקרבות לשלב המעבר ושעוד רגע יש פה לידה. דינה הדר ואיתן עודדו אותי לנסות להמשיך וגם כי היו המון סימנים שהדברים מתקדמים ממש (צוואר רחם גמיש ורך, תינוקת נמוכה מאוד באגן עוד מבדיקת הפתיחה בבוקר, מים שירדו, תחושת הלחץ בטוסיק, צירים פסיכים ותכופים, ואפילו שלב רגיעה ומנוחה שבמצב רגיל יכול היה לבשר את שלב המעבר שמגיע אחרי פתיחה מלאה). בכל רגע, התחושה הייתה שהבחירה של לנסוע לבית חולים היא על הפרק וכל מה שאני מחליטה לעשות הוא נכון וכולם שם מאחורי בכל החלטה שאקבל.  התלבטתי הרבה עם עצמי מה אני עושה. היו רגעים של תחושה שאין ברירה אלא להמשיך להתמודד כי כבר עברתי כל כך הרבה בבית ועם כל הסימנים מסביב כל רגע יכולה להגיע הלידה, ורגעים של תחושה שאין סיכוי שעם הכאב הזה אני שורדת מעבר לבית חולים ומה אם אלד באוטו בדרך לבית חולים בכלל, ובעיקר האם אני אשכרה מוותרת על הלידה הטבעית שחלמתי עליה ומקבלת את העובדה שברגע שנחליט לעבור לבית חולים כל הלידה הזאת תקבל תפנית רצינית. אל מול זה עמדה התחושה שלא יכלתי יותר לסבול את הכאב ובטח שכבר אין בי כוח לקראת השלב האחרון של הלידה שנראה כל כך קרוב אך לא מגיע. החלטתי שאני רוצה לבדוק פתיחה שוב והפעם לדעת מה היא במחשבה של אם הפתיחה מתקדמת, אמשיך להתמודד בבית ואם לא נסע לבית חולים. ציפיתי להיות בפתיחה 7-9 ולפי זה לקבל החלטה. בפועל, בצורה שאין דרך להסביר, מ-5 בבוקר ועד 3 אחה"צ כשביצענו את בדיקת הפתיחה, לא התקדמתי בכלל ועדיין הייתי בפתיחה 3. הלם! אמנם הצוואר היה כבר רך והתינוקת התברגה נמוך, הפתיחה נשארה בדיוק אותו הדבר... פה כבר היה לי ברור שהדבר הנכון עבורי הוא מעבר לבית חולים. אני רוצה אפידורל כאן ועכשיו.   "בית חולים. אפידורל. עכשיו!" הדר, דינה ואיתן היו ב-100 אחוז מאחורי בהחלטה, תמכו ועודדו בלי סוף שהמעבר זה בקטנה והכל יהיה בסדר. כמו שלמדנו בקורס המעבר לבית חולים היה "הדבר הטוב הבא" לאותו הרגע. במהירות בזק ובקצב של טירונות ביחידה הכי מובחרת בצבא התקפלנו ונסענו לבני ציון עם הרכב של דינה. את הנסיעה העברתי במושב האחורי עם דינה שעשתה עיסוי בכל ציר בזמן שאני נשענת על המושב האחורי. בשעה 15:30 ביום שישי הגענו לבני ציון, ולמרות שהצוות ממש השתדל לזרז עיניינים תהליך הקבלה היה מתיש ועם כמה צירים כואבים ביותר וקבלת האפידורל הייתה בגדר החוויה הכי כואבת בכל הלידה בגלל הצירים בתנוחת ישיבה ותחושת חוסר האונים שאי אפשר לזוז. כמובן שהכל נרגע ברגע שהאפידורל התחיל להשפיע ונתן לכולנו כמה שעות של מנוחה. לקח לי כמה שעות באמת להצליח לשחרר והצליח לישון כנראה כי הייתי מפומפמת באדרנלין מכל התפנית של הלידה הזאת, והרעידות של כל הגוף מכל ההורמנים של הלידה לא עזרו לזה. מפה לשם גם הלידה נכנסה למנוחה. הצירים התרווחו לראשונה משישי לפנות בוקר, והמשכתי להיות תקועה על פתיחה 3. התסריט במצב כזה, בטח כשמגיעים לבית חולים עם ירידת מים, זה כמובן פיטוצין שהסכמתי לקבל אחרי שרופאה ממש נחמדה הגיעה והסבירה למה כדאי לקחת (אנחנו כבר באנו עם הרבה ידע מקורס הכנה). חיכינו כשעה אחרי שהתחלתי לקבל פיטוצין, עשו לי בדיקת פתיחה נוספת בבית חולים – והפתיחה עדיין 3 ואמרו שיש שאריות של שק מי שפיר, ובתקווה שזה יעזור איכשהו, המיילדת בבית חולים פקעה לי את שאריות מי השפיר והצלחתי להירדם קצת (בדיעבד זה לא היה רעיון כל כך טוב).   האטות דופק במוניטור 📉... בזמן שאני ואיתן שנינו מנמנמים לנו נכנסות שתי רופאות עם המיילדת כי יש האטות בדופק של התינוקת. ככל הנראה בגלל שחילצנו את הנוזלים שנשארו ובמקביל הפיטוצין גרם לצירים. נלחצים קצת אבל מנסים לשמור על קור רוח. הצוות מפסיק פיטוצין ומזרימים תמיסה פיזיולוגית לרחם (מחזירים נוזלים להקל על הקטנה) והדופק מתייצב. אחרי כמה זמן של דופק תקין מחזירים פיטוצין והדברים מתחילים לזוז.   פתיחה מלאה! ותוך 10 דקות התינוקת בחוץ! אז אחרי ההתייצבות, מעלים כמות פיטוצין. עליתי לפתיחה של 5! ואז מהר מאוד ל-8 ואז - לפתיחה מלאה. יאללה אפשר לחלץ את הגברת החוצה. רגל אחת על דינה רגל אחת על המיילדת ואיתן שמחזיק את היד מהצד (לא דמיינתי שאלד על הגב, אבל עוד ציפיה שפגשה מציאות). איתן מבולבל מהקצב של ההתקדמות, רואה את המיילדת נערכת ושואל "אממ יש לי פיפי, עכשיו זה הזמן לעשות נכון?", "כן! תעשה פיפי עכשיו" עונה המיילדת 😂. עשר דקות של לחיצות והיא בחוץ בידיים שלי! נולדה בשעה 04:17, 48 שעות אחרי תחילת הצירים.   השעה הראשונה סוף סוף פגשתי אותה, את הקטנה שלי. צמודות עור לעור, מריחה אותה מנשקת בכל מקום נגיש ואנחנו מבלות לנו ככה ביחד שעה ביחד! ובזמן הזה השיליה יצאה ואחרי שנרגעו קצת הרוחות, דינה בזמן הזה, במצב נינג'ה מתקדם, סוחטת לי קולוסטרום בזמן שתופרים אותי (קרע ספונטני של דרגה 2. חששתי נורא להיקרע אבל בדיעבד כל כך לא הזיז לי באותו הרגע וגם האמת מחלים די מהר) לוקחים אותה לשקילה בחדר (יצאה קטנטנה 2.93 ק"ג) ואז איתן בעזרתה של דינה התחיל להאכיל אותה עם אצבע ומזרק עם קצת מהזהב הצהוב שסחטנו. מה שמעניין, והתברר כנכון מאד, דינה עם הנסיון המטורף שלה, ראתה מההתחלה בשעה שהקטנה הייתה עליי שהנקה מיידית ומצטיינת, לא תהיה פה, התינוקת יצאה קצת עייפה וחלשה, ובאמת ככה היה, לפחות בשבועיים הראשונים אחרי הלידה. אני אומרת לרופאה שעה לאחר הלידה: "הצוות פה בבית החולים מקסים, אבל לידה הבאה, לידת בית!" 48 שעות ראשונות אחרי הלידה אז ביומיים הראשונים נאבקנו על כל טיפה בבית חולים,נעזרנו בתרומות חלב אם והמון מזרקים של 5 מ"ל להאכלת אצבע. במשך ה-48 שעות אשפוז בבני ציון דינה המשיכה לבקר אותנו, לוודא איך מתקדמים עם ההאכלה של הקטנה, וכל פעם הופיעה כמו מלאך ברגע הכי נכון ונחוץ. בזמן הזה, בבית חולים הקפדנו ללכת לבדיקות שקילה וצהבת שקצת הטרידו אותנו בהתחלה אבל לאחר מכן הכל הסתדר.   שבועיים אחרי הלידה אז עכשיו שואבת מסביב לשעון, הפאניקה קצת ירדה, מאכילים בבקבוק ועוד שיטות מקוריות בהמלצתה של יועצת ההנקה המדהימה איה חכים, ומתאמנים על להתחבר לציץ, ולאט לאט זה משתפר.   מסכמת את כל הטירוף הזה אני בעצם מרגישה שעברתי שתי חוויות לידה שונות באותה לידה. האחת קסומה באווירת אוקסיטוצין, פלייליסט שהכנתי ללידה, בריכה, בעלי איתי בתוך המים ומתפקד כדולה נוספת במשרה מלאה ודינה והדר המדהימות כל כולן בלב שלם ומלא סבלנות איתי בכל ציר, מרגיעות ומחזקות בין לבין, מזכירות לנשום ולנוח בין הצירים. בכלל כל המעטפת הזאת שקיבלתי לפני הלידה, במהלכה ואחריה מדינה וכל הצי המובחר של נשים מקצועיות שעובדות איתה וכל יום עושות מעשי שליחות הכי גדולים שאפשר, הפך את הלידה הזאת לחוויה טובה, נכונה ומדויקת. והתחושה הזאת מלווה אותי גם עכשיו, שבועיים אחרי הלידה, בלי זכר לדיכאון אחרי לידה שכל כך חששתי ממנו ועם הרבה נחת שהכל קרה כמו שהוא צריך לקרות והעביר אותי את השיעורים שהייתי צריכה לעבור לפני שאני הופכת לאמא. הפחדים שהצלחתי לשחרר לפני הלידה בעקבות הקורס והמפגשים עם דינה כדולה, ההכנה המקיפה לתסריטי הלידה השונים, ההכנה הנפשית והגופנית ללידה, ההכרות המקדימה עם קונספט לידות הבית, ועצם הנוכחות של דינה והדר שם איתי בכל רגע בכל רמ"ח איבריהן הם פרס גדול מלתאר. כל החששות בנוגע לללדת בבית בכלל לא היו עניין, ולגמרי הרגשנו בידיים טובות. עצם הנוכחות של הדר, הרכות והמקצועיות שהיא מביאה עימה כשהיא ניגשת ללידה השרו כל כך הרבה בטחון והרגישו הדבר הנכון. עם כל הקסם של הלידה למדתי מה הוא גבול ליכולת שלי להתמודד עם הכאב, והחוסר וודאות של כמה עוד אוכל להמשיך. אבל גם למדתי לקבל את מה שמגיע, לשחרר מציפיות ותסריטים ורודים שציירתי בראש, לקבל את המציאות והחלטות שקולות גם תחת כאב וכאוס של לידה. המעבר וההחלטה ללידה "השנייה", הרפואית, הכרוכה בהתערבויות היה לא פשוט, דרש להבין האם אני באמת מוכנה לוותר על חלום הלידה הטבעית, אבל ברגע שהתקבלה ההחלטה, היא הייתה מוחלטת, ללא ספקות ונכונה לגמרי עבורי.   אני רוצה להודות לדינה, להדר, ולאיתן האהוב שלי, שהיו שם כל הזמן ותמכו בכל רגע. ולקטנה שלי, שהגיעה לעולם בסוף כל החוויה המטורפת הזאת הזה בזמן הנכון והמדויק בשבילה. אם יש לי עצה לכל אחת שמתכוננת ללידה זה להכיר את האפשרות של לידת בית, היא פחות מטורללת ממה שחושבים, ומרגישה מאד נכון. ואם יש לי עצה או תזכורת לעצמי, אם אי פעם אלד שוב, זה להכיר את הגבולות שלי, לקחת כל עזרה מקצועית שניתן במידת האפשר ללידה ולא לקחת את ההחלטה לשינוי בתוכניות ככישלון אלא כהצלחה והקבלה של מה שהלידה מביאה עימה.
— דינה רבינוביץ

מתכונים

מתכונים
מתכונים

מאמאקוקיס- עוגיות שיעשו רק טוב להריון ולהנקה שלך

הגוף הוא כלי העבודה שלנו בעת ההריון, הלידה וההנקה. ככל שהגוף במצב טוב יותר מלכתחילה ומקבל טיפול טוב יותר במהלך ההריון וההנקה, כל תפקודיו קורים בקלות יחסית ובמאמץ מינימלי. תזונה היא הדלק של הגוף, ומכאן חשיבותה הרבה בעת ההריון וההנקה. בתקופה זו של חייך את אכן אוכלת בשביל שניים, שהרי גופך מטפח ומזין גוף נוסף לכל אורך זמן זה. אך התייחסות למשפט הידוע "את אוכלת בשביל שניים" תהיה מדויקת יותר אם ניתן למשפט זה פירוש הנוגע לאיכות המזון שלנו ולאו דווקא לכמותו.   איך ולמה עובדות העוגיות: בעוגיות יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים, חלבונים, מינרלים כגון: סידן, מגנזיום, אשלגן, אבץ וסלניום, החיוניים כל כך לתפקוד הגופני שלנו. זרעי צ'יה - עשירים מאוד באומגה 3, עשירים בחלבון, סיבים תזונתיים וחומצות שומן מסוג ALA המשפרות מאוד העברת חומרים מזינים לכלל מערכות הגוף. הם יעילים מאוד בשיפור פעולת הלב, ניקוי רעלים ושיפור פעולת המעיים. בנוסף העוגיות מכילות פיטו-אסטרוגן- המייצר מאזן הורמונלי בגוף. אומגה 3, ביצים וזרעי פשתן הוכחו כמעודדים ייצור של חלב אם, כמו גם שמרי הבירה שהם בעלי רמת פרוטאין (חלבון) גבוהה. החומרים: 200 גרם חמאה 3/4 כוס סוכר 3/4 כוס סוכר חום 4 כפות מים 2 כפות זרעי פשתן טחונים 2 ביצים גדולות כפית וניל 2.25 כוסות קמח 1 כפית אבקת סודה 1 כפית מלח 3 כפות שיבולת שועל 1 כוס שוקולד צ'יפס 2 כפות גדושות  שמרי בירה אופן ההכנה: (1) לחמם תנור לחום 180 (2) לערבב זרעי פשתן טחונים, זרעי צ'יה ומים ולהניח בצד ל 3-5 דקות (3) להקציף יחד חמאה וסוכר, להוסיף את הביצים (4) לערבב את תערובת זרעי הפשתן עם הווניל, להוסיף לתערובת החמאה ולערבב (5) לנפות יחד את החומרים היבשים פרט לשיבולת שועל והשוקולד צ'יפס, ולהוסיף לתערובת החמאה, להוסיף את שיבולת השועל ביחד עם השוקולד צ'יפס (6) ליצור עיגולים על התבנית מהתערובת, ולהשאיר רווח גדול ביניהם כיון שהעוגיות מתרחבות (7) לאפות כ 8-12 דקות עד השחמה. שוקולד עלול לעודד קוליק במקרים נדירים ולכן יש לטעום מהעוגיות ולראות אם הן משפיעות. אפשר להחליף במשמשים מיובשים, בננה מעוכה, שקדים, אגוזי מלך, קשיו, קוקוס וכדומה.

— 

עוגת שוקולד מקמח טף
אתם תאהבו את העוגה הזו! עוגת שוקולד מקמח טף – עשירה, שוקולדית ומתוקה בדיוק במידה הנכונה. היא מורכבת ממזון מלא – בטטה, קמח טף, סירופ מייפל וביצים ולכן היא לא רק טעימה אלא גם בריאה! איזה כיף שאפשר לקחת עוד פרוסה כשמתחשק. גן עדן של פרחי – בר סגולים מאז שאני אמא, זמן אישי הפך למצרך נדיר ומקודש. הימים מלאים בעבודה, בביתי סופיה, בבישול ובסידור הבית. אני צריכה לפנות זמן במיוחד כדי לעשות משהו שהוא רק שלי. כל חורף הגשם והקור מאפשרים לאדמה להראות את היופי שלה. פרחי הבר צצים לאורך הארץ וכיף פשוט לבחור גבעה ולגלות בה את הפינות הנחבאות והצבעים המרהיבים. הפרחים נפרשים כמו שמיכה, צובעים את הגבעות בגווני העונה. אחר צהריים חורפי אחד, החלטתי לבלות לבד, עם עינב מברי הנטינג , חברתי הטובה. נסענו לשטח קסום, מקושט בפרחי – בר. היה לנו זמן מושלם רק שלנו. ארזנו את העוגה המדהימה שלנו – עוגת שוקולד מטף, ונסענו לפיקניק בטבע. לבלות אחר – צהריים עם חברה זה כבר תענוג. ביער, על שטיח של פרחים סגולים, לצד עוגת שוקולד עשירה וענקית…זה פשוט גן עדן. כשאני זוכרת לקחת כך זמן לעצמי, אני רואה את ההשפעות החיוביות באופן מיידי. אני רגועה יותר, נינוחה, ויש לי הרבה יותר סבלנות לבת שלי. זה עוזר לי לזכור שמלבד תפקידי כאמא, אני גם בת אדם עם תחביבים, חלומות וחברים משלה. עוגת שוקולד מקמח טף אחת מהפעילויות שאני משתדלת לעשות לבד היא האפייה. לאפות עם ילדים יכול להיות כיף גדול אבל הוא מגיע עם ידע מוקדם: בסוף אצטרך לנקות ערמות של קמח, ידיים משוקלדות וכנראה גם כמה ביצים מהרצפה. לאפייה לבד יש תחושה אחרת: שקט, ריכוז, חקירה. המתכון הזה הוא מתכון חדש שאני מתרגשת לחלוק אתכם. הטף הגיע אלינו מאתיופיה, שם הוא מרכיב מרכזי, וניתן למצוא אותו כיום בהרבה חנויות בארץ. הוא אינו מכיל גלוטן, עשיר בסידן, חלבון וויטמין סי. הייתי מופתעת ממרקם העוגה האוורירי והלח שהקמח יצר. לאחרונה התחלתי לנסות סוגים שונים של בטטות במתכוני שוקולד. אני אוהבת את הטעם המעט אדמתי ומתוק ואת המרקם השוקולדי והדביק שנוצר. יתרון נוסף של עוגת שוקולד מקמח טף היא בפשטות ובמהירות ההכנה שלה. מלבד ההרתחה והמעיכה של הבטטה, כל שאר המרכיבים פשוט מתערבבים יחד ונאפים תוך חצי שעה. העוגה הכי טעימה כשהיא מוגשת חמה, ובכך מזכירה פונדאט שוקולד. אבל היא טובה מאוד גם בטמפרטורת החדר. לציפוי, ערבבו קרם קוקוס עם שוקולד מריר וסירופ מייפל ומזגו מעל העוגה. עוגת שוקולד מקמח טף עשירה ופאג'ית, עוגת שוקולד מטף ובטטות הזו היא גם טעימה וגם בריאה. כיף להכין אותה כי היא כל כך פשוטה ומהירה. היא נראית מושחתת אבל מזינה, ומתאימה לכל המשפחה. INGREDIENTS    לעוגה 1 כוס קמח טף 1/2 כוס קקאו 1½ כפיות אבקת אפייה 1/4 כפית מלח 1 כוס פירה בטטה בערך מבטטה גדולה אחת 1/2 כוס שמן זרעי ענבים או קנולה 1/2 כוס סירופ מייפל 3 ביצים טרופות לציפוי 1/2 כוס שוקולד מריר שוקולד צ'יפס או חתוך לחתיכות קטנות 1/2 כוס קרם קוקוס 1 כף סירופ מייפל קמצוץ מלח ים INSTRUCTIONS   עוגה קלפו וחתכו בטטה גדולה לחתיכות גדולות והרתיחו עד שתתרכך. טחנו את הבטטה הרכה במעבד מזון. ניתן גם למעוך ידנית, אך מרקם חלק יותר נותן מרקם סופי טוב יותר. חממו את התנור ל180 מעלות. בקערה גדולה ערבבו יחד את קמח הטף, הקקאו, אבקת האפייה והמלח. בקערה בינונית ערבבו את הבטטה הטחונה, השמן, סירופ המייפל והביצים. מזגו את המרכיבים הרטובים לתוך היבשים וערבבו עד שיתמזגו. שמנו תבנית מרובעת 22 ס"מ ואפו במשך 20-25 דקות, עד שמרכז העוגה יציב. ציפוי חממו את קרם הקוקוס בסיר קטן. כשהוא מתחיל לבעבע, הסירו מהאש וערבבו פנימה את השוקולד עד להמסה מלאה. הוסיפו פנימה את סירופ המייפל ומלח הים. מזגו מעל עוגת השוקולד הניחו לעוגה מעט להתקרר והגישו כשהיא עדיין חמימה או בטמפרטורת החדר NOTES ניתן להשאיר את העוגה בחוץ ליום שלם והיא נהדרת בטמפרטורת החדר. לאחר מכן אחסנו במקרר וחממו קצרות מיד לפני הגשה. ניתן גם להקפיא ולחמם מחדש.
— Talya Aji Demriטליה אג׳י דמרי
חליטה מחזקת לחודשי הריון ולאחר לידה
הגוף הנשי עובד קשה מאוד במהלך ההריון, הלידה וכל תקופת ההנקה, ובמיוחד שלושת החודשים הראשונים אחרי הלידה. על מנת לעזור לגוף שלנו לחדש מאגרים חשובים, חשוב להפנים הרגלי תזונה נכונים. דרך אגב שמתן לב שחוש הטעם שלכן השתנה? יש מאכלים או משקאות שהיו אהובים עליכן, ועכשיו...איכס!!! יש מאכלים או משקאות שלא העלתן על דעתכן להכניס לגופכן ועכשיו זה ברמת הקרייבינג??? כלומר הגוף שלכן בעצמו מכוון אתכן, וההקשבה לו היא חלק מהתהליך שאתן עוברות כהכנה ללידה ולהורות שאחריה. חליטת הצמחים הבאה מחזקת את הגוף במשך ההריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה. החליטה באדיבות קרול ג'אוצי, מיילדת סרפד: מלא בויטמינים ומינרלים, חומרים פעילים ונוגדי חמצון. כמות נכבדה של ברזל, משתן (משחרר נוזלים ומקל על בצקות), משפר ספיגה לקויה ועוד. אלפאפא/אספסת: עשירה בויטמיני A,C,B, E, K, ומכילה 8 חומצות אמינו וחלבון. כל אלה הופכים אותה לאידיאלית לחיזוק הגוף, איזון רמות כולסטרול, איזון הורמונלי נשי ושיפור קרישיות הדם. עלי פטל אדום: עשירים בויטמיני C ו B, ומינרלים כמו סידן, מגנזיום, וברזל. עלי פטל אדום שימשו לאורך ההיסטוריה לחיזוק הרחם לכל אורך ההריון ולאחר הלידה בעקבות האמונה כי הוא מייצב את הרחם. שיבולת שועל: עשירה בחלבון, בויטמיני B, סידן, חומצה פולית,  ברזל, אבץ ועוד. מסייעת בשמירה על רמות סוכר מאוזנות, הרגעת מערכת העצבים הימנעות ממצבי לחץ וסטרס. עוזרת לתפקוד תקין של מערכת העיכול והימנעות מעצירויות, שיפור איכות השינה ומגבירה יצור חלב אצל אמהות מניקות. כאשר אנו מכניסות מרכיבים חדשים לתזונה שלנו תמיד כדאי להתחיל בכמויות קטנות תוך שימת לב לתגובות אלרגיות. אם את חווה תגובה שונה כלשהי הוציאי את המרכיב שגורם לכך מהחליטה. הוראות הכנה: הביאי לרתיחה 1 ליטר מים ושימי בכלי מתאים לחליטה. שימי חופן של תרכובת העלים בתוך הכלי וערבבי. כסי  את הצנצנת והניחי לה לעמוד במשך הלילה. בבוקר סנני את המים מהעלים. שתי את החליטה במשך כל היום (אפשר להוסיף עשבים נוספים,להמתיק עם דבש או סילאן או להוסיף שקית חליטת צמחים נוספת) או הכיני לבד: הזמנת החליטה מתכון החליטה הוא מאת קרול גאוצ'י, מיילדת בית אמריקאית: חומרים: כמות על י הפטל והסרפד צריכה להיות כפולה משאר המצרכים. לכמות גדולה השתמשו בכוס מידה, לקטנה יותר, בכף. 1 סרפד Alfalfa leaf 1/2 אספסת 1 עלי פטל אדום 1/2 שבולת שועל  הוראות הכנה- אותן הוראות הכתובות למעלה. מומלץ להתחיל בכוס אחת ביום הראשון על מנת לראות אם אין רגישות. אם אין תגובה שלילית כדי לעלות בהדרגה לשלוש כוסות ביום. רגישויות: נשים בעלות רגישות לגלוטן- יתכן שתהיה להן רגישות לשיבולת שועל. נשים בעלות רגישות לדשא – יתכן שתהיה להן רגישות לאספסת. הזמיני החליטה
— sharon peled
עוגיות שקדים
המתכון שלי לעוגיות שקדים בריאות הוא קל וזריז להכנה. העוגיות רכות ונעימות ומלאות בטעם של חמאה ומייפל. הן עשויות 100% קמח שקדים מה שנותן יתרונות בריאותיים רבים ויותר עומק לטעמם העדין. זה אחד המתכונים שאני אוהבות להכין עבור משפחתי והחלק הכי טוב, אפילו לא תרגישו רגשות אשם אם תחטפו אחת חם מהמגש. עוגיות וטילים השבועיים האחרונים היו שילוב מוזר בין עוגיות לטילים, מלחמה לאפייה, הריון למהומות. אני בחודש תשיעי של הריון, מחכה ללידה שתגיע בכל יום. הפער בין מה שמתרחש בישראל לבין מה שניסיתי להתמקד בו בתקופה הזו, הוא גדול ביותר. המלחמה וחופשת הלידה שלי התחילו בדיוק באותו הזמן.. בשבועיים שנותרו לי עד התאריך המיועד, תכננתי לנוח ולהתמקד בלידה הקרבה. רקמתי תוכניות לבלות את הבקרים החופשיים שלי, בזמן שביתי סופיה בגן- במדיטציה, אפייה, קצת עבודה, וכמובן לדאוג שיש את כל מה שצריך לתינוק החדש. במקום כל אלו, את הימים הראשונים של המבצע ביליתי בהלם מוחלט וחוסר תפקוד. עלו בי תחושות דומות לאלו שהיו לי בזמן הסגר הראשון בתקופת הקורונה. ציפייה מתמדת למידע ולמשהו שיקרה או ישתנה. למזלי חדר הארונות בבית שלנו הוא גם מרחב מוגן וזה עזר לנו להעביר את התקופה הזו בשפיות יחסית. בלילות הראשונים של האזעקות, אני וסופיה הצטופפנו שם יחד על מזרן. דמיינו לעצמכם איך זה הרגיש לי עם בטן הריון ענקית. שבועות אחרי שעברתי את ההלם הראשוני, אני ניסיתי לעבור יום ביומו ולהתמקד בעשייה שגרתית ומרגיעה. מאד עזר לי להתרכז בהריון והלידה הקרבה דרך יוגה ומדיטציה. ולמרות הקושי בשהייה המשותפת של כל בני הבית יחד, הצלחנו גם להנות מהזמן המשפחתי. שבוע שעבר חגגנו את חג השבועות, שמציין את מתן התורה וסוף תקופת הקציר. בחג הזה אנחנו בעיקר נהנים מכל השפע שיש לאדמה ולטבע להציע לנו- פירות, ירקות, פרחים, מוצרי חלב ועוד… ההכנות לקראת החג בימים מורכבים כאלו מילאו את הבית ואותי בתחושה נעימה, ועזרו לנקות את הראש. עוגיות עם פרחים, חלה מתוקה בצורת כוכב ועלי גפן ממולאים. את העוגיות האלה כיף להכין עם ילדים, הם נהנים לקרוץ עיגולים מהבצק ולהניח בעדינות פרחים אכילים על כל עיגול. עוגיות שקדים המתכון פשוט להכנה, בריא וטעים. העוגיות עשויות מ100% קמח שקדים, חמאה, סירופ מייפל, תמצית וניל ומלח. הבצק נוח לעבודה וצורת העוגיות נשמרת נפלא. אני הכי אוהבת לאכול אותן ישר מהתנור, שהן עדיין רכות וחמימות. הטעם שלהן מעורר בי זיכרונות ילדות של עוגיות שורטברד. אם בוחרים להוסיף להן פרחים אכילים- אמנון ותמר או ורדים יהיו בחירה נהדרת. רק וודאו שאלו פרחים לא מרוססים. עוגיות שקדים עוגיות אלו ללא גלוטן וקלות מאוד להכנה, רכות פריכות ומלאות בטעמים של חמאה ווניל. אם אתם כמונו תמצאו את עצמכם פונים אל מתכון זה שניתן להכין בזריזות רבה. אם יש לכם פרחים אכילים כדוגמת אמנון ותמר, ורדים וכ׳ו החוויה תהיה משורדגת אפילו יותר INGREDIENTS    2 כוסות קמח שקדים 1 כפית אבקת אפייה 1/8 כפית מלח 1/3 כוס מייפל 60 גרם חמאה מומסת 1 כפית תמצית ווניל INSTRUCTIONS   לחמם תנור ל150 מעלות צליוס לערבב יחד קמח שקדים, אבקת אפייה ומלח מוסיפים את המייפל, חמאה ותמצית ווניל עד לקבלת בצק רטוב. שמים את כדור הבצק על נייר אפייה. מרטיבים מעט את המערוך כדי שהבצק לא יידבק אליו ומרדדים עד לעובי של חצי סנטימטר השתמשו בחותכי עוגיות או בכוס בכדי לקרוץ עיגולים או צורות לבחירתכם. המשיכו להרטיב מדי פעם את המערוך ואת חותכי העוגיות לפי הצורך. לאפות 8 עד 10 דקות, עד שתחתיות העוגיות הופכות לזהובות. הכי טעים לאכול אותן טריות. ניתן לשמור בקופסה אטומה. תודה ל- berryhunting על התמונות
— Talya Aji Demriטליה אג׳י דמרי
גרנולה עם שקדים וגרעיני דלעת
נכון שאין מנה יותר מושלמת וקלה להכנה מגרנולה? כיף שהיא בהישג יד, ונותנת מענה כשרוצים ארוחה קלה ופשוטה. המתכון שלנו- גרנולה עם שקדים וגרעיני דלעת הוא טבעוני, ללא גלוטן ומכיל מייפל 100% טבעי. תרגישו חופשי לשחק עם שילוב של אגוזים, גרעינים ופירות יבשים, וליצור תערובת שתאהבו במיוחד. רק תוודאו שאתם לא מפספסים את הטיפ שלנו ליצירת גושים גדולים וטעימים משיבולת שועל. פשוט, מהיר, וממלא גרנולה היא יכולה להיות חטיף כייפי שנמצא בהישג יד, וארוחת בוקר מושלמת. במיוחד לארוחת בוקר קלילה לפני שיוצאים לעבודה, או עבור נשים הרות\מניקות שזקוקות לארוחות מזינות ובריאות ויחד עם זאת זמינות בלי הרבה מאמץ. גרנולה נשמרת היטב ולאורך זמן מחוץ לבית, ואם מוסיפים לה אגוזים ופירות מקבלים גם ליום מחוץ לבית. אם אתם מצוידים בצידנית, מומלץ להנות ממנה עם יוגורט, ובמידה ולא- גם חלב שקדים הולך איתה נהדר המתכון לגרנולה הזו הוא ייחודי, בעקבות טריק שלמדתי מזמן באמריקה (תרחיבי בדיוק איפה..), והוא לא לערבב כלל את הגרנולה בזמן האפייה. במקום זאת דוחסים אותה היטב לתבנית מרופדת בנייר אפייה, ואופים כ40 דק בטמפרטורה נמוכה. מניחים לגרנולה להצטנן, עדיין ללא ערבוב, וכאשר התקררה שוברים אותה לגושים. אני אוהבת להשתמש במיקס של שיבולת שועל עבה ודקה, זו הדרך המוצלחת ליצירת גושים טובים. המתכון מאד מגוון בהקשר של בחירת אגוזים, גרעינים ופירות יבשים. אם אתם ממש רוצים להקפיץ את זה תרגישו חופשי להוסיף שבבי שוקולד או שברי חלבה. אנחנו ניסינו את כל האפשרויות והנה אחת מהאהובות עלינו. רק וודאו להוסיף את הצימוקים אחרי האפייה ולא במהלכה, כדאי שלא יתקשו. אפשר להחליף גם את הממתיקים וסוג השמן. אנחנו מצאנו שסירופ מייפל 100% טבעי מוסיף טעם נהדר ועוזר ליצירת גושים דביקים. אני אוהבת להשתמש גם בסילאן לפעמים, אבל רק בחצי מהכמות כי זה עלול להיות מעט כבד. את מחצית הכמות שנותרה אני מחליפה בסוכר, דבש או סירופ מייפל. סוג השמן האהוב עליי זה שמן זרעי ענבים, והוא משתלב נהדר במתכון. שמן קוקוס, קנולה או סובין אורז גם יעבדו טוב. שמן קוקוס נותן מעט טעם של קוקוס. גרנולה עם שקדים וגרעיני דלעת בטוח תאהבו את גושי הגרנולה והאגוזים הטעימים האלו! טבעוני, ללא גלוטן, ועשוי מ100% מייפל, זו מנה בריאה וזריזה שמאוד נוח שיש בהישג יד. INGREDIENTS    4 כוסות שיבולת שועל עבה 4 כוסות שיבולת שועל דקה 1/2 כוס שקדים פרוסים 1/2 כוס גרעיני דלעת 1/3 כוס שומשום 1/3 כוס קוקוס 1 כוס מייפל 1 כוס שמן לבחירתכם זרעי ענבים, שמן קוקוס, קנולה, וכו 2 כפיות תמצית וניל 1/2 כפית קינמון קמצוץ מלח 1/2-1 כוס פירות יבשים כמו צימוקים או דובדבנים יבשים אופציונאלי INSTRUCTIONS   חממו תנור ל160 מעלות (ללא טורבו) הכינו תבנית תנור גדולה ורפדו אותה בנייר אפייה בקערה גדולה ערבבו את שני סוגי שיבולת השועל, השקדים, גרעיני הדלעת, שומשום, וקוקוס. בקערה נפרדת ערבבו את השמן, מייפל, וניל, קינמון ומלח עד שהם מעורבבים היטב ומתקבלת תערובת אחידה. שיפכו את התערובת הרטובה על שיבולת השועל, ערבבו היטב עד לכיסוי מלא. העבירו את תוכן הקערה אל התבנית ושטחו היטב עם תרווד שיהיה שווה בכל התבנית, דחוס ושטוח. תאפו למשך 30-40 דקות עד שזה זהוב, אך לא משחים יותר מדי. אפשר להפוך את התבנית באמצע אם יש צורך חשוב לא לערבב כלל במהלך האפייה (זה חשוב משום שזה עוזר ליצירת גושי גרנולה מושלמים) הוציאו את התבנית מהתנור ותתנו לגרנולה לנוח כ20 דקות לפחות לפני שנוגעים. הרימו את הצדדים של נייר האפייה בעדינות כלפי מעלה ומשטח הגרנולה אמור להישבר לגושים. ניתן להשתמש גם בידיים להמשיך לשבור את המשטח לחתיכות. ערבבו בפנים את פירות היבשים שבחרתם. כשזה התקרר עד הסוף, שימרו בקופסא אטומה. NOTES שימו לב שניתן לשחק עם המתכון ולהוסיף אגוזים, גרעינים, ופירות יבשים האהובים עליכם.  ניתן להחליף את המייפל בממתיק אחר כגון סילאן, דבש, או סוכר. אם תבחרו להשתמש בסילאן אנו ממליצות לשים 3/4 כוס סילאן ו3 כפות של ממתיק אחר. אם אתם משתמשים בסילאן תשימו לב שזמן האפייה עלול להתקצר. תודה ל- berryhunting על התמונה היפה.
— Talya Aji
סלט שהוא ארוחה שלמה לימי הקיץ הרותחים
אין על סלט באמצע הקיץ. כשכל כך חם בחוץ ובהריון גם חם מבפנים, חשוב מאוד להיעזר באוכל קר. סלט הוא אוכל קר, מצנן ומתאים מאין כמוהו למזג האוויר הרותח שבחוץ.   הסלט הזה הוא ארוחה שלמה. הוא מכיל ירקות, קטניות, חלבונים וויטמינים לרוב, ונותן לך ממש את כל הנדרש. טיפ 1 – אפשר לבשל קטניות ולחלק למנות קטנות ולהקפיא. כך בכל פעם שתרצי להכין פשוט תשלפי מהמקפיא. טיפ 2 – ניתן להוריד ולהוסיף  לפי ההמלצות בסוף המתכון כמעט כל דבר. מתכון גמיש ?. מצרכים לסלט שליש חבילת טופו (100 גרם) חצי כוס גרגירי חומוס מבושלים (100 גרם) חצי כוס שעועית שחורה מבושלת (100 גרם) כוס פולי סויה קלופים קפואים (140 גרם) רבע כוס קינואה (40 גרם) רבע כוס עדשים שחורות (40 גרם) חצי כוס עלי תרד בייבי (20 גרם) חופן עלי פטרוזיליה חופן עלי נענע חצי בצל סגול קטן 2 כפות שקדים (25 גרם) 2 כפות גרעיני חמנייה (15 גרם) 2 כפות גרעיני דלעת (15 גרם) כף גדושה זרעי צ'יה (10 גרם) כף זרעי פשתן (10 גרם) מצרכים לרוטב 2 כפות טחינה גולמית כפית חרדל דיז'ון כף חומץ תפוחים שן שום כתושה כפית מיץ לימון 4 כפות מים קורט מלח ופלפל שחור אופן ההכנה לבשל את הקינואה והעדשים השחורות בסיר עם הרבה מים עד לריכוך מלא (כמו שמבשלים פסטה). להפשיר את פולי הסויה ולהוסיף לסיר לקראת סוף הבישול בשביל שיתרככו קצת. כשזה מוכן לסנן נוזלים, לתת לזה להצטנן לטמפ' חדר ולהעביר לקערת הגשה גדולה. להוסיף את גרגירי החומוס והשעועית. לקצוץ פטרוזיליה, נענע ותרד ולהוסיף לקערה. לחתוך דק בצל סגול ולהוסיף. לקצוץ גס את השקדים ולהוסיף יחד עם גרעיני חמנייה, דלעת, זרעי פשתן וזרעי צ'יה. לגרר לקערה את הטופו בפומפייה. לערבב את כל חומרי הרוטב בקערית קטנה, לשפוך על הסלט ולערבב היטב. * אפשר להחליף את השעועית השחורה בכל שעועית אחרת שאוהבים. * אפשר להחליף את העדשים השחורות בכל עדשים אחרים שאוהבים. * אפשר להחליף את פולי הסויה באפונה קפואה. * אפשר להחליף את הפטרוזיליה והנענע בכל עלים אהובים אחרים כמו כוסברה, בזיליקום, שמיר, רוקט וכו'. * אם לא אוהבים את הטעם של טופו טרי אפשר במקום לגרר אותו פשוט לחתוך אותו לקוביות קטנות ולאפות עד שנהיה קריספי. *אפשר להוסיף חופן צימוקים או חמוציות, למעט מתיקות. תודה לאתר https://veganrut.com על המתכון המעולה.
— sharon peled
תאריכי קורסים קרובים