אנדורפינים – הכוח הסודי שלך

שינה טובה מושפעת מהרבה גורמים, ולא תמיד אפשר לשלוט בכולם. יחד עם זאת, יש כמה הרגלים פשוטים שיכולים לעזור לגוף של התינוק להבין מתי הגיע הזמן להיות ער ומתי הגיע הזמן לנוח. 1. ליצור לוח זמנים יחסית קבוע של יקיצות והרדמות ככל שניתן, נסו לשמור על זמני יקיצה, תנומות ושנת לילה יחסית קבועים. שגרה צפויה עוזרת לבסס את השעון הביולוגי, ובהמשך התינוק עשוי להתחיל להיות עייף באופן טבעי סביב שעות קבועות ולהירדם בקלות רבה יותר. כמובן שאין צורך להיות נוקשים — תינוקות הם לא שעונים, והצרכים שלהם משתנים מיום ליום. 2. להוריד את הקצב לקראת הערב לקראת סוף היום, התחילו בהדרגה להוריד את הקצב. עממעו את האורות, עברו לפעילויות רגועות יותר וצרו אווירה שקטה ונעימה. המעבר ההדרגתי מפעילות לאינטימיות ורוגע עוזר לגוף להבין שמתקרבים לזמן השינה. 3. פעילות גופנית ושמש במהלך היום  צאו עם התינוק או הילד החוצה, תנו להם להיות פעילים, לחקור את הסביבה וליהנות מאור יום. אור טבעי ופעילות במהלך היום עוזרים לתמוך בשעון הביולוגי ובשינה בלילה. בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי, כדאי לאפשר כמה שיותר תנועה ומשחק חופשי ולא רק זמן בעגלה. 4. להימנע ממסכים עד גיל שנתיים מומלץ להימנע ככל האפשר ממסכים, ובמיוחד בשעות שלפני השינה. מסכים יכולים להקשות על המעבר לרוגע ולהירדמות, ולכן כדאי ליצור לקראת השינה זמן ללא מסכים ועם פעילויות רגועות יותר. 5. לשמור על חדר שינה נעים ולא חם מדי רובנו נוטים לחשוב שכדי שהתינוק יישן טוב צריך לחמם את החדר, אבל למעשה עדיף לשמור על חדר שינה נעים ולא חם מדי. במקום לחמם מאוד את החדר, אפשר להלביש את התינוק בהתאם לטמפרטורה ולוודא שנעים לו, בלי להתחמם יתר על המידה. ולסיום, חשוב לזכור  לא כל ההמלצות האלה מתאימות לכל גיל. בחודשים הראשונים לאחר הלידה השינה של התינוק עדיין מאוד לא בשלה, והצרכים שלו שונים מאלה של תינוק גדול יותר או פעוט. תמיד חשוב להסתכל על השלב ההתפתחותי של הילד ומה שמתאים לו , ולא פחות חשוב — לזכור שכל ילד הוא עולם ומלואו. לכל ילד יש את האישיות, הטמפרמנט והצרכים האישיים שלו. המטרה היא לא ליצור שינה “מושלמת”, אלא ליצור תנאים שתומכים בשינה טובה ובהרגלים בריאים לאורך זמן.

איך והאם ניתן להגדיל את הסיכוי ללידה ללא קרעים ותפרים? עד לא לפני הרבה שנים (8 או 10 שנים, תלוי איפה) חתך בלידה ראשונה היה חלק מהנוהל. כל יולדת בלידה ראשונה נחתכה ובעקבות כך גם נתפרה אח"כ.  מי שעברה את זה יודעת שהרבה פעמים הסבל הכרוך בישיבה ממושכת על תפרים (והישיבה היא ממושכת, שהרי את מניקה במשך שעות רבות) היא סבל איום, וגרועה בהרבה מכל מה שאתן מדמיינות כ"סבל" הלידה. וזה כאשר אנו מדברים על חתך פשוט שלא הזדהם או הודלק. חתך היה חלק מכל לידה ראשונה, לא היה כלל מקום לשיקול דעת האם הוא נדרש או לא. כאשר נשים התחילו להתמרד אל מול הנוהל המיותר הזה פתאום התברר שאין בכך שום צורך. ההחלמה מחתך היא ממושכת בהרבה מאשר ההחלמה מקרע, וכאשר נותנים הזדמנות לגוף, הפלא ופלא, הרבה פעמים הוא יודע ללדת גם בלידה ראשונה ללא שום קרע. בשיטת "פשוט ללדת" אנו מדברות הרבה על לידה עדינה - עדינה לאמא ועדינה לתינוק. עדינה לרצפת האגן שלך, עדינה לטחורים שלך, ועדינה לפרינאום שלך. אנו מלמדות בדיוק כיצד לנהוג נכון, כיצד לנשום בשעת יציאת התינוק כך שתשמרי על הפרינאום שלך שלם ואכן נשים רבות מאוד שעוברות את הקורס אינן נזקקות לתפרים לאחר הלידה. שישה טיפים שיעזרו לך להימנע מקרעים או חתכים: 1. תרגול וחיזוק שרירי רצפת אגן - שרירי רצפת האגן נמצאים בתחתית האגן ונושאים את אברי האגן הפנימיים. תרגול שרירי רצפת אגן מתרחש כמעט בכל פעילות גופנית, במיוחד כזו המכוונת להריון כמו יוגה להריון, פילאטיס להריון, וישנם גם תרגילים פשוטים שאפשר לעשות ממש תוך כדי שגרת היום. הכרות עם השרירים הללו תאפשר הרפיה מודעת שלהם בעת הלידה, זו תביא להרפיית האזור כולו, תוריד את הסיכוי לקרעים וגם לפגיעה ברצפת האגן תוך כדי הלידה. 2. עיסוי פרינאום - עיסי איזור הפרינאום בשמן מתאים יוצר גמישות של העור, מזרים דם לאזור הפרינאום ועל כן מכין אותו ליום הלידה. 3. הקשבה לגוף בזמן יציאת התינוק - הקשבה לגוף תאפשר לך להיות בתנוחה הנכונה לגופך בעת יציאת התינוק. בנוסף חשוב לדעת כי אין צורך להפעיל לחץ (ללחוץ את התינוק החוצה)  לפני שהגוף מרגיש צורך לעשות זאת. זה דומה למצב בו את יושבת בשירותים בשעה קבועה ולוחצת ולוחצת, מבלי שתרגישי את הצורך לעשות זאת. חוץ מטחורים לא יצא לך מזה כלום. 4. הוציאי אויר בעת היציאה של התינוק - כך תורידי את הלחץ מהפרינאום. 5. רוגע וסבלנות - נשים רבות מפחדות כל כך מקרעים עד שכאשר מגיע רגע יציאת התינוק עצם הפחד גורם להן להתכווץ (גם שם) ולהיקרע בסופו של דבר. תרגלי הרפיה כבר בזמן ההריון בשירותים (בזמן מספר  2) ונסי לזכור להרפות את האזור בעת הלידה. 6. קומפרסים חמים - קומפרס חם הוא פשוט מגבת או תחבושת היגייניות הטבולות במים חמימים ומוצמדות לאזור בעת הלידה. הקומפרס הוא בעל איכות מרגיעה והרטיבות כן מאפשרת אלסטיות של העור בעת יציאת התינוק. הרבה מאוד תשומת לב מוקדשת בקורס שלנו לכך שתאפשרי לגוף שלך ולתינוק שלך לידה עדינה, רכה ובריאה. הדרך לשם עוברת דרך ידע ותרגול רב וממוקד המאפשר סבלנות, הרפיה ורוגע בעת הלידה, וידע המאפשר לך להתנהל נכון במהלכה, ולהימנע בין השאר מקרעים וחתכים.

האם ידעתם שהשינה של ילדכם מושפעת ממגוון רחב של גורמים בחייו? שינה אינה מיומנות מבודדת, אלא חלק אחד מתוך תמונה רחבה ושלמה. מנקודת מבט התפתחותית הוליסטית, השינה קשורה באופן עמוק לכל מה שמתרחש בגופו של הילד, במוחו, ברגשותיו ובסביבתו. כחלק מהעבודה שלי כיועצת שינה, התפקיד שלי הוא להתרחק מעט ולהביט על כל ההיבטים שעשויים להשפיע על השינה של הילד. לאחר מכן, יחד עם ההורים, אנו בונים תכנית שמטרתה לתמוך בשינה בריאה יותר, באמצעות אופטימיזציה של כל הגורמים המשפיעים. להלן כמה מהגורמים שעשויים להשפיע על השינה של ילדכם: שלבי התפתחות – קפיצות גדולות בהתפתחות המוח לעיתים קרובות משבשות את השינה. התהפכות, זחילה, הליכה, דיבור, בקיעת שיניים, קפיצות רגשיות – כל אלו יכולים להשפיע באופן זמני על המנוחה. למידת מיומנויות חדשות – כאשר ילדים מתרגלים יכולות חדשות במהלך היום, המוח שלהם ממשיך לעיתים “לעבוד” גם בלילה. מחלה או אי־נוחות – אפילו הצטננות קלה, בקיעת שיניים, אי־נוחות במערכת העיכול או קפיצות גדילה יכולים להפוך את השינה לקלה יותר או מקוטעת. שינויים בחיים – התחלת גן, החלפת מטפל/ת, מעבר דירה, נסיעות או שינויים בשגרה – כל אלה יכולים להשפיע על תחושת הביטחון והוויסות של הילד. רמות משחק ופעילות – מעט מדי תנועה או גירוי יתר עלולים שניהם להפריע לשינה. חשיפה לאור שמש וזמן בחוץ – אור טבעי מסייע בוויסות השעון הביולוגי. עומס רגשי ולחץ – ילדים סופגים מתח מהסביבה הרבה יותר ממה שנדמה לנו. תזונה ודפוסי האכלה – רעב, צמא או תנודות ברמות הסוכר בדם יכולים להשפיע על יקיצות בלילה. כפי שניתן לראות, כל מה שמתרחש בנפש ובגוף מחובר זה לזה, והמרכיבים השונים משפיעים זה על זה באופן ישיר. ילד שמוצף רגשית עשוי להתקשות להירגע. ילד שנמצא בקפיצה התפתחותית משמעותית עשוי להתעורר לעיתים קרובות יותר. ילד שזקוק ליותר חיבור וקשר עשוי לקרוא בלילה. ילד שמסתגל לשינוי עשוי לחפש הרגעה דרך קרבה. זה לא בהכרח אומר שמשהו לא בסדר, אלא שהילד מגיב בצורה טבעית למה שהוא חווה

כמדריכות היפנובירת׳ינג, תמיד האמנו בכוחו של שיטת מונגאן לעזור לנשים לחוות לידות קלות ומספקות יותר. פאולה עצמה השתתפה ביותר משש מאות לידות היפנובירת׳ינג ויכולה להעיד שהן עדינות ומעצימות יותר מהממוצע המקובל. אך כיום נערכים יותר ויותר מחקרים רשמיים התומכים באמונות הללו ומספקים ראיות באשר ליעילות של היפנובירת׳ינג. המחקר החדש והמלהיב הזה משנת 2022 עושה גלים! בינואר 2022 פרסמו שתי אחיות מוסמכות מטורקיה – גונצה בוראן (RN, Ph.D.) והילמיה אקסו (RN, Ph.D.) – את תוצאות מחקרן שנקרא: "השפעת אימון היפנובירת׳ינג על פחד, כאב, שביעות רצון מהלידה ותוצאות לידה: מחקר מבוקר אקראי." הן הובילו את המחקר במטרה לבחון את השפעת הדרכת היפנובירת׳ינג על פחד מלידה (FOC), כאב לידה, שביעות רצון מהלידה ותוצאות הלידה. ממצאיהן תמכו בטענה שהיפנובירת׳ינג יכול לסייע בהפחתת פחד מלידה, הפחתת כאב במהלך הלידה והגברת שביעות הרצון מהלידה. החוקרות לא קיבלו כל תמיכה או מימון חיצוני והצהירו כי אין להן ניגודי עניינים. הסיבה לביצוע המחקר נעוצה בשיעור הניתוחים הקיסריים בטורקיה – 54.4%, רבים מהם קיסריים אלקטיביים – שיעור הגבוה ב־44.4% מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי (WHO) העומדת על 10%. כפי שהוסבר במחקר, שיעור גבוה של ניתוחים קיסריים הוא סוגיה משמעותית המשפיעה לרעה על בריאות האם והתינוק, ובנוסף מעלה את עלויות הבריאות. לכן, בשנים האחרונות החל משרד הבריאות הטורקי להציע קורסי הכנה ללידה בניסיון להפחית את שיעור הקיסריים האלקטיביים. עם זאת, קורסים אלה מנוהלים כולם על ידי רופאים, אחיות מיילדות ומיילדות. בוראן ואקסו יצאו לבחון האם באמצעות תוכנית הכנה ללידה כמו היפנובירת׳ינג (שנלמדת על ידי מדריכות היפנובירת׳ינג), ניתן להפחית פחד סביב הלידה, להעלות שביעות רצון, להפחית כאב ולהוריד את שיעור הקיסריים האלקטיביים. המחקר נערך עם 80 נשים בריאות בהריון ראשון, שחולקו לשתי קבוצות של 40 נשים: קבוצה אחת השתתפה בקורס היפנובירת׳ינג והקבוצה השנייה לא. הן הוציאו מהמחקר נשים שהשתתפו גם בשיטות הכנה אחרות כמו יוגה ופילאטיס כדי לייחס את הממצאים להיפנובירת׳ינג בלבד. בנוסף, צוות הבריאות לא ידע מי שובצה לאיזו קבוצה, כדי לשמור על אובייקטיביות. מומלץ לעיין במחקר למידע נוסף על אופן בחירת המשתתפות ושמירת האנונימיות. לאחר ניתוח הנתונים הגיעו החוקרות למסקנה הבאה: "המחקר גילה כי נשים שקיבלו הדרכה בהיפנובירת׳ינג במשך ארבעה שבועות, שלוש שעות בכל שבוע, חוו פחות כאב לידה ופחות פחד מלידה, והיו בעלות שביעות רצון גבוהה יותר מהלידה בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת. היעדרם של ניתוחים קיסריים אלקטיביים בקבוצת הניסוי הראה כי הדרכת היפנובירת׳ינג העלתה את שיעור הלידות הווגינליות, הפחיתה את שיעור ההתערבויות בלידה, קיצרה את משך הלידה והובילה ליצירת מגע עור־לעור והנקה ראשונית במהירות רבה יותר." עם הממצאים הללו המליצו בוראן ואקסו כי אחיות, מיילדות וקובעי מדיניות ישלבו תוכניות אלו לצד טיפול טרום־לידתי שגרתי, טיפול קליני ותוכניות הדרכה. הן קראו לאחיות לאפשר לזוגות ליישם את טכניקות ההרפיה, הנשימה והעיסוי שנלמדו בהיפנובירת׳ינג. בנוסף ביקשו לאפשר לנשים "לשתות במהלך הלידה, לנוע בחופשיות בחדר, לבחור את התנוחה המועדפת עליהן, ולאפשר לבעלים להיכנס לחדר הלידה ולספק תמיכה חברתית." נקודה מעניינת נוספת שעלתה במחקר היא שכל הנשים בקורס היפנובירת׳ינג היו מלוות בבני זוגן, אשר בעזרת הידע החדש תמכו בהן לאורך ההיריון והלידה. החוקרות מציינות שמחקרים אחרים הראו כי "חוסר תמיכה במהלך הלידה, פחד מלידה, כאב לידה חזק, זמן לידה ארוך והתערבויות בלידה מפחיתים שביעות רצון מהלידה." הדבר מדגיש את חשיבות התמיכה של בני הזוג, שמעלה שביעות רצון ומפחיתה פחד מלידה – "ובכך מובילה לפחות התערבויות ולזמני לידה קצרים יותר." שמנו לב כי המחקר כלל רק נשים ממעמד בינוני עד גבוה, בעלות השכלה תיכונית ומעלה. אנו מקוות שבעתיד ייערכו מחקרים גדולים ומגוונים יותר, כולל נשים ממעמד נמוך, נשים שילדו בעבר (בלידה נרתיקית או קיסרית), ונשים עם הריונות בסיכון גבוה. הנתונים פורצי הדרך הללו ממחישים עד כמה היפנובירת׳ינג היא שיטה עוצמתית ועד כמה הכנה ללידה חיונית לבריאותנו הפיזית והנפשית ולבריאות ילדינו. כחברה, עלינו לחנך מחדש את עצמנו להפסיק לפחד מהלידה ולהתחיל לאמץ את רגע הבריאה הזה. נשים בהריון חייבות לקבל תמיכה מבני זוגן, מחבריהן וממשפחותיהן. וצוותי הבריאות חייבים לאפשר לנשים את החופש ליישם כל טכניקה שמתאימה להן, לנוע בחופשיות במהלך הלידה, וללדת בכל תנוחה שנוחה להן. כתבת שירה כרמן אג׳י קישור למחקר: https://journals-sagepub-com.rproxy.tau.ac.il/doi/full/10.1177/10547738211073394

זאת לידה שניה, אך באופן מפתיע הרגשתי הרבה פחד לפני שהיא התחילה. אולי כי זכרתי כמה זה כואב, אולי כי עכשיו כשאני כבר אמא "יש לי מה לאבד". היה לי כל כך חשוב שמי שנמצא סביבי במקום הכי אינטימי, הכי פגיע, יאמין בי. וכך היה.  עוד בליווי ההריון עם מיילדת דינה שפירא בר-שביט העלתי את החששות שלי שהתקבלו בהבנה. לצד מקצועיות בלתי מתפשרת דינה עזרה לי להרגיש בנוח עם כל מה שאני מרגישה וחווה. תרגלתי הרפייה לאורך כל ההריון עם מדיטציה מודרכת שעודדה אותי להישאר רפויה, רגועה, מרוכזת ובשליטה.  הצירים התחילו ברביעי בחצות ונמשכו לא סדירים עד שישי לפנות בוקר, אז נעזרתי בטנס בשביל להמשיך לנוח ולשמור על הכוחות שלי. דינה הגיעה שישי בבוקר וישר הרגשתי שזהו- הגענו לרגע המיוחל, אנחנו עוד מעט פוגשים את הקטנה שלי. בשלב הזה כבר לא הייתה תחושה של זמן אבל להפתעתי הייתי מאוד רגועה, מרוכזת ובשליטה, בדיוק כמו שתרגלתי.  בשביל ללדת בלי התערבויות ומשככי כאבים למדתי שצריך לעבור באומץ דרך שערי הרגשות העמוקים ביותר, לאפשר להרגיש את הכאב והפחד הכי עמוקים שלרוב אנחנו מחביאים מעצמינו ולשחרר אותם. דינה השכילה לעודד את בעלי לקחת חלק פעיל מאוד בלידה הזו, וכך שניהם היו שם לתמוך בי, לעודד אותי ולהחזיק עבורי את האמונה שאני מסוגלת וחזקה יותר ממה שאני מרשה לעצמי להאמין. אני חושבת שיותר מהפן הפיזי והכאב, הפן הריגשי הוא תמיד האתגר האחרון אותו צלחנו ביחד בלידה- בכנות, באומץ ומסירות לתהליך.  לונה יצאה לאויר העולם באותו יום שישי קסום בבוקר, בציר אחד, בקלילות, בבריאות איתנה. אני הפכתי לאמא בשנית. קילפתי בדרך עוד שכבה של כאב מהנפש, אפשרתי ללב שלי להתרחב. תודה לנוכחים, תודה לגוף שלי, תודה לדרך הלא פשוטה שאני בוחרת בה שוב ושוב, אך המתגמלת ביותר- ללדת בנוכחות מלאה, לאפשר לעצמי להרגיש עד הסוף ובכנות את כל מה שיש לעולם להציע.