הלידה הראשונה של אנה
אוקיי.... סיפור הלידה שלי!!!
חוויתי משהו מדהים. הלידה הייתה פרועה — מערבולת מטורפת בסוף!
בהתחלה זה היה מדהים — הייתי כל כך בשליטה ונינוחה בבית. הייתי בשבוע 41 בדיוק ולקחתי 2 כפות שמן קיק בשייק ב-12:30 בצהריים והמים שלי ירדו ב-15:00, עם צירים שהתחילו ממש אחר כך (כנראה בעצם התחילו שעה קודם ופשוט לא הבנתי שזה מה שקורה). הם היו ממש תכופים מיד — בערך כל 3–4 דקות ואורך של כ-30–45 שניות לכמה שעות, ואז זה התחיל להחריף ומ19:00 הצירים היו כל 2.5–3 דקות ונמשכו בין דקה ל-דקה וחצי.
בכל הזמן הזה הרגשתי כל כך בשליטה כאילו יש לי את זה! השתמשתי בתערובת של כלי היפנוברת'ינג של פאולה: עשיתי את הרפיית הקשת בהתחלה, עברתי בין פסקול רגוע כיפי שאני אוהבת להקשיב לו וגם לפסקול הקשת בלי המילים, ונדדתי בין עמדות (סיבובי אגן בזמן התכופפות קדימה היו המנצחות בשבילי) וכן לקחתי מקלחת ארוכה כמה פעמים עם מים חמים שפוזרו על הבטן בזמן צירים. בקבוק חם או חום על הגב והבטן גם היו נעימים לי בשלב מסוים. עיסוי היה נחמד בהתחלה אבל בהמשך פשוט שאולי ישב איתי במקום לגעת בי.
הייתי לגמרי רגועה ומשוללת פחד ואז בערך ב-21:20 החלטנו לצאת לאיכילוב כי הצירים היו ארוכים וסופר קרובים. ממש לפני שיצאנו מהבית זה התחיל להיות ממש אינטנסיבי בשבילי — היו לי כמה צירים בדרך למונית, הרגשתי כאילו יכולתי להקיא (זה עבר) ונהג המונית היה מקסים ונסע בזהירות אבל היו לי צירים מאוד חזקים במהלך הנסיעה! הנסיעה לא הייתה כל כך נוראית כמו שדמיינתי (טיפ מקצועי: פתחי את החלון ותהני מאוויר קר על הפנים).
כשהגענו לבית חולים היו לי צירים מאוד חזקים וארוכים והרגשתי "וואו זה נהיה קשה", והייתי בטוחה שאני די מתקדמת! ואז בדקו אותי ואמרו שאני 3 ס"מ פתיחה אבל עם מחיקה מלאה והראש נמוך. נשברתי לגמרי!!!!! הרגשתי שהצירים נעשים כל כך חזקים אבל אני רק 3 ס"מ ☹️.
לפני שסיימו את המוניטור תהיתי איך לעזאזל אני אעמוד בזה אם זה 3 ס"מ!!!! התחממתי הזעתי. פתאום הייתי חייבת מאוד ללכת לשירותים לעשות קקי ופיפי והם לא רצו לתת לי כי עוד לא סיימתי את המוניטור (שלוקח רק 20 דקות), ביקשתי ובכיתי ובסוף נתנו לי כשהייתי קרובה לעשרים דקות מוניטור, וכשישבתי על האסלה פתאום לא יכולתי לשלוט והתחלתי לדחוף באופן אימפולסיבי וחשבתי מה לעזאזל — הייתי רק 3 ס"מ, מה לא בסדר?! איך יכול להיות שיש לי דחף כל כך מוקדם?! איך אני אעמוד בזה?! 😱 בשלב הזה קצת נלחצתי והרגשתי שאני מאבדת שליטה.
כשחזרתי הדולה שלי אמרה, וואי את דוחפת?! ומשכה את המיילדת ואמרה, היא דוחפת! תבדקו אותה שוב. והן ענו, כן בטח 🙄 (המיילדות ידעו שזו הלידה הראשונה שלי והשאירו שפשוט קשה לי).
הדולה שלי לחצה עליהן ואמרה, חבר'ה היא באמת דוחפת ולכן בדקו אותי והיא אמרה "פאק היא 10 ס"מ!". ואז 4 מיילדות רצו פנימה ואמרו שהן לוקחות אותי לחדר לידה על המיטה שהייתה בחדר המוניטור ולהחזיק חזק — הייתי על ארבע על המיטה, ו4 מיילדות דחפו אותי בהילוך מסדרון (בזמן שהיו לי צירים חזקים ואני דוחפת בדרך) ורצו איתי לחדר לידה. הגענו לחדר לידה והתינוק יצא תוך 30 דקות מהרגע שדחפו אותי דרך הדלת 🤭
קפצתי מ-3 ס"מ ל-10 ס"מ בפחות משעה, והיינו בבית חולים פחות משעתיים עד שהתינוק נולד.
היפנוברת'ינג עשה את כל החוויה הזו אפשרית ומדהימה בשבילי ובשביל שאולי! אין מצב שהייתי יכולה לחוות כזו רגיעה וחוויה חיובית בבית (הייתי כל כך רגועה ומחייכת ומדברת ונהנית כל הזמן בבית). ובגלל שהייתי במצב כל כך רגוע למרות שנכנסתי ב-3 ס"מ הכל התקדם כל כך מהר אחר כך. מוסר ההשכל: אל תתני לשברון לב להשפיע אם את מגיעה לבית חולים "לא פתוחה מספיק" — תשארי רגועה ותתמקדי במה שלמדת!
לא קיבלתי חדר לידה טבעי או מיילדת לידה טבעית, ולא חדר עם גז — ביקשתי את כל הדברים האלו כשנכנסנו לבית חולים אבל לא היתה דקה למשהו ברגע שהם לקחו אותי לחדר לידה — לא השתמשנו בשום דבר מתוכנית הלידה שלנו לבית חולים (לא במגבת, לא בכרית, לא בשמן אתרי או ברמקול שהבאנו!), אבל המיילדת שקיבלנו בחדר לידה הייתה מעולה למרות שלא הייתה מיילדת לידה טבעית והיא זרמה איתנו על הדברים שביקשנו — היא אמרה לי לדחוף ואני אמרתי שאני רוצה לנסות בדרך שלי והיא לגמרי היתה בסדר עם זה (גם כי בסוף דחפתי כי הדחף היה כל כך חזק). אני ממליצה לתרגל את נשימת J על ארבע כדי שתוכלי לשלוט בזה בעמדה זו במקרה שזו תעבוד בשבילך בלידה.
ברגע שהתינוק יצא עטפה אותי תחושת הקלה עצומה!!! הייתי כל כך שמחה שזה נגמר אבל גם כל כך שמחה שזה קרה! לא הייתי יכולה לעשות את זה ככה בלי השיעורים של פאולה!
